# א

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/756/1/

עקר הטהרה מפגם ברית הוא על־ידי טהרת המחשבה, כמאמר רבותינו ז"ל: 'שלא יהרהר אדם ביום', שכל אדם אפלו אם הוא כמו שהוא, צריך לשמר את עצמו מעתה על כל פנים לבל תצא מחשבתו לחוץ כלל.

כי צריך לזכר היטב, שהמחשבה – ביד האדם להטותה כרצונו, ואפלו אם כבר הרגלה מחשבתו לצאת לחוץ הרבה, אף־על־פי־כן בידו להטותה בכל פעם לדרך הישר. והוא כמו סוס שיוצא מהדרך, שיכולין לתפסו באפסר בעל־כרחו להטותו לדרך הישר, כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות יחד בשום אפן. ועל כן אם יחשב מחשבה אחרת לטובה, בהכרח שתדחה מחשבתו החיצונה וכל ההרהורים, כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות יחד בשום אפן.

וצריכין לזכר ולחזר זאת היטב היטב בכל פעם, כי הרבה נלכדו, רחמנא לצלן, במה שנלכדו, וכל זה – מחמת שנדמה להם כאלו אין מחשבתם בידם ח"ו, ובאמת לא כן הוא, כי המחשבה ביד האדם תמיד. על כן צריך לשמר המח כחוט השערה לבל יצא חוץ לגבול ואפלו אם כבר יצא כמו שיצא, בקל יכולין להחזירו על־ידי חוט השערה, כי תכף כשיתחיל כחוט השערה לחשב מחשבה אחרת טובה וכשרה, תהיה נדחה המחשבה ראשונה ממילא. (הלכות תפלין ו', אות ל"ב)