# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/756/3/

אין לאדם לחשב כלל מיום לחברו, ואפלו משעה לחברתה. כי אפלו בכל רגע נעשים שנויים נפלאים מאד מאד לטוב ולהפך, כמו שכתוב: "ותפקדנו לבקרים, לרגעים תבחננו". ואין האדם יודע כלל מה נעשה עמו בכל עת ורגע, כמו שכתוב: "רבות מחשבות בלב־איש, ועצת השם היא תקום". וכתיב: "אל תתהלל ביום מחר, כי לא תדע מה ילד יום", וכיוצא פסוקים הרבה כאלה, וכנראה בחוש.

כי לפעמים האדם טרוד בדאגותיו ותחבולותיו, ופתאם באים עליו צרות משנות, רחמנא לצלן, מה שלא עלו על דעתו כלל לחשב ולדאג עליהם, ועל כן באמת אמרו רבותינו ז"ל: "לעולם יקדים אדם תפלה לצרה".

וכן לפעמים להפך, כי מדה טובה מרבה, וחסד השם מלאה הארץ, ועל כן על־פי־רב מתחדשין על האדם ישועות וחסדים נפלאים פתאם, מה שלא עלו גם כן על דעתם כלל.

על כן מה יתרון להאדם על רבוי מחשבותיו ותחבולותיו, וצריך רק לתלות עיניו למרום בכל עת, כמו שכתוב: "אך לאלקים דומי נפשי כי ממנו תקותי", וכתיב: "גל אל השם מעשיך ויכנו מחשבתיך" וכתיב: "השלך על השם יהבך". (הלכות מתנה ה', אות ל"ב)