# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/827/6/

צָרִיךְ הָאָדָם לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה מְאֹד מְאֹד כָּל יְמֵי חַיָּיו, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁרוֹאֶה, שֶׁמִּתְפַּלֵּל הַרְבֵּה וְאֵינוֹ נַעֲנֶה, וְהַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים מִתְגַּבְּרִים עָלָיו בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִטְעֶה שֶׁתְּפִלּוֹתָיו הֵם לָרִיק, ח"ו, רַק יֵדַע וְיַאֲמִין, שֶׁאֵין שׁוּם דִּבּוּר נֶאֱבָד לְעוֹלָם, וְכָל תְּפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ עוֹשָׂה רֹשֶׁם, וְהַצַּדִּיקֵי־אֱמֶת מְלַקְּטִים כָּל אֵלּוּ הַתְּפִלּוֹת וְהַשִּׂיחוֹת וּבוֹנִים מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים בְּחִינַת בִּנְיַן הַמִּשְׁכָּן.

וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק הַרְבֵּה בִּתְפִלָּה וְשִׂיחָה תָּמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַד אֲשֶׁר עַל־יְדֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת יִהְיֶה נִשְׁלָם הַבִּנְיָן בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, וִיקָרֵב אוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּת, וְיָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם וִירַחֲמֵהוּ.

אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה יְשׁוּעָה, אַל יִטְעֶה שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלּוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים פָּעַל זֹאת, רַק יֵדַע שֶׁהַכֹּל רַק בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לִפְעֹל הַיְשׁוּעָה הַשְּׁלֵמָה בִּתְפִלָּתֵנוּ לְבַד כַּנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה בְּכָל כֹּחֵנוּ, וְאָז יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, וְיַעֲשֶׂה בְּחַסְדּוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ בְּקָרוֹב לְמַעַן שְׁמוֹ. (וְגַם זֶה בִּכְלַל מַה שֶּׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁצְּרִיכִין בִּתְפִלָּה לִהְיוֹת קוֹלֵעַ אֶל הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִיא, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִטֶּה לְיָמִין אוֹ לִשְׂמֹאל, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִטְעֶה, ח"ו, שֶׁהַתְּפִלּוֹת הֵם לָרִיק, ח"ו, מֵחֲמַת שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁצּוֹעֲקִים וְאֵינָם נוֹשָׁעִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נוֹטֶה לִשְׂמֹאל וְכֵן אַל יִטְעֶה לוֹמַר: מַה לָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה, מֵאַחַר שֶׁעִקַּר הַיְּשׁוּעָה הוּא רַק בְּחַסְדּוֹ לְבַד, אִם כֵּן נִסְמֹךְ רַק עַל חַסְדּוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת נוֹטֶה לְיָמִין שֶׁלֹּא כָּרָאוּי).

כִּי בֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה מְאֹד תָּמִיד וְלֵידַע אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאֱמֶת, שֶׁאֵין אָנוּ כְּדַאי לִפְעֹל בִּתְפִלָּתֵנוּ כִּי אִם בְּחַסְדּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלָּנוּ לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה תָּמִיד, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ, וְיַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חַסְדּוֹ לְמַעֲנוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמוֹ. (הִלְכוֹת נַחֲלוֹת ד', אוֹת י, כ)