# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/etzotyesharot/896/2/

כל העקמימות שיש בלב הרבה בני־אדם, שאומרים, שאינם יכולים לעסק בעבודת השם מחמת חסרון פרנסה ושאר יסורין ומניעות, ח"ו, כל זה נמשך מבחינת המבוכה של הקשיא של צדיק ורע לו רשע וטוב לו, שזאת המבוכה מבלבל הרבה בני־אדם, ואפלו מי שאינו נכנס כלל במחשבתו בקשיא זאת, אף־על־פי־כן כל הדבורים הנ"ל, הכל נמשך ונשתלשל משם.

ועקר התקון לזה הוא רק תמימות ופשיטות, להשליך כל החכמות ולבלי להרהר אחריו יתברך כלל ולידע ולהאמין כי ישרים דרכי השם ולהתגבר בכל מה שעובר עליו לחטף בכל יום איזה טוב כל מה שיוכל, כי לית יום דלית בה טוב, ולא יהרהר על משפטיו יתברך כלל, שזה עקר האמונה – להאמין שהכל מהשם יתברך ואין להרהר אחריו כלל, כי "צדיק וישר הוא".

ובזה בעצמו ממתיקין הדינים וזוכין להתקרב להשם יתברך דיקא על־ידי כל זה שעובר עליו. (הלכות ראש־חדש ו', אות י"ב)