# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/1168/62/3/

וזה שנתנו רבותינו ז"ל (שם עא:) סימן למשפחה הכשרה, כשאינה בעלת מצה ומריבה, אבל משפחה שהיא בעלת מצה ומריבה - זה סימן שיש בה פסול, כמובא בשלחן ערוך (אבן העזר סימן ב). כי הרחמים תלוי בדעת, כנ"ל במאמר הנ"ל, ומי שאין בו רחמים אין בו דעת, ועל־כן משפחה שהיא בעלת מצה ומריבה, שזה בחינת כעס ודינים הפך רחמנות, בודאי אין ראוי להתחבר עמהם זרע ישראל, ובודאי יש בהם פסול, כי עקר קדשת היחוס של ישראל שהם רחמנים בני רחמנים, שזהו בחינת דעת, שזהו עקר קדשת היחוס שלהם בחינת כהן, לוי, ישראל תלת מחין, שהם עקר קדשת הברית כנ"ל, אבל מי שהוא בעל מריבה, שזהו הפך הרחמנות, שזהו פגם הדעת - אין ראוי להתחתן עמו, כי הוא בבחינת פגם תאות נאוף שתלוי בפגם הדעת, שהוא פגם הרחמנות, שזהו הפך קדשת כהן, לוי, ישראל כנ"ל. ועל־כן בודאי יש בו פסול ואסור להתחתן עמו, כי עקר תלוי ברחמים, שהוא בחינת דעת, שהוא המחצה פרוסה בפני זאת התאוה, כנ"ל.