# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/1168/62/6/

וזה בחינת אסור נדה, כי דם נדות זה בחינת תקף הדין הבא מזהמת הנחש, ואז הזווג אסור וכנ"ל, ועקר התקון והטהרה של דם נדות או של העכו"ם כשמתגירין ורוצים לבוא בקהל - הוא על־ידי טבילת מקוה. כי מקוה היא בחינת מימי הדעת והרחמים, שעל־ידי־זה עקר הטהרה. כי עקר האסור של דם נדות או להתחבר בעכו"ם הוא מחמת תקף הדין שהוא זהמת הנחש, וכנ"ל, ועל־כן על־ידי מקוה שהוא בחינת מימי הדעת והרחמים נטהרין, וכנ"ל.

כי עקר התקון כשמתגבר תאות נאוף על־ידי בחינת דינים, חס ושלום, הוא על־ידי התפלה של הבעל כח, שעל־ידי־זה מוציא כל הדעת והרחמים שבלעה הסטרא אחרא בבחינת "חיל בלע ויקאנו", ואזי נתגלה הדעת בבחינת "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". וזה בחינת 'ענני דשפכי מיא' וכו', בחינת רעמים וכו' עין שם היטב במאמר הנ"ל. וזה בחינת מימי המקוה שהם בחינת מימי הדעת והרחמים שמתגלין על־ידי בחינת רעמים, שעל ידם באים גשמים, בחינת 'ענני דשפכי מיא', ומאלו המים נעשה מקוה, ששם נטהרין מזהמת הנחש מפגם הנ"ל הבא מפגם הרחמנות וכו' כנ"ל, כי עקר התקון על־ידי־זה כמובן במאמר הנ"ל, והבן היטב: