# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/1168/62/9/

וזה בחינת: 'לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי' (זבחים קא:), כי על־ידי שהרג לזמרי, ואז עשה פינחס התקון על־ידי תפלה־בבחינת־דין, כמבאר במאמר הנ"ל, בחינת "ויעמד פינחס ויפלל", ואז דיקא על־ידי־זה נתגלה תכלית הרחמים והדעת, בחינת 'ענני דשפכי מיא', שזהו בחינת מימי המקוה, שהוא תכלית הרחמים והדעת שנתגלין דיקא על־ידי בחינת גבורות יצחק כנ"ל. ועל־כן אז זכה פינחס לכהנה, שהיא תכלית הרחמים, כי דיקא על־ידי תפלה־בבחינת־דין של הבעל כח כמו פינחס, על־ידי־זה עקר התקון, ואז דיקא עקר התגלות הרחמים והדעת, שעל־ידי־זה נעשין גרים ונעשים רעמים בחינת 'ענני דשפכי מיא', הינו מימי הדעת והרחמים, ועל־ידי־זה זוכין לבחינת (בראשית ב, י): "נהר יצא מעדן", שהוא בחינת קול המוכיח הראוי שעל־ידי־זה נטהרין ונתתקנין הכל במהרה בימינו, אמן.

הלכה ג - בהלכות פריה ורביה הלכה ג' (מאות טז וכו')