# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/1168/64/11/

ונחזר לעניננו, ועל־כן אסור לדור עם אשתו בלא כתבה (אבן העזר סימן סו). והכתבה לא נתנה לגבות מחיים (שם סימן צג, א) ולא כל זמן שהיא עמו, רק לאחר מותו או לאחר גרושין, כי צריך שלא יהיה החבור, חס ושלום, כמו בעילת זנות, שהוא רק לפי שעה למלאות תאותו, חס ושלום, רק שיהיה החבור קשר גמור וקים, כי אין שום זווג לבטלה, חס ושלום, כי אפלו כשאינו בא לידי הולדה ממש נמשכין ממנו איזה נשמות, בחינת נשמת גרים, כמובא בזהר הקדוש (שלח קסח.). על־כן צריך לתן לה כתבה שיחיב את עצמו לתן לה שפע עשירות כשתצא ממנו שלא תשוב ממנו ריקם, להורות שנשאר רשימו מהחבור, כי המשיך שפע העשירות משם, שעקר המשכת השפע על ידה, על־ידי שנצטיר האור בחזרתו בבחינת המעכב, הנ"ל.

וזה סוד מה שאמרו רבותינו ז"ל (כתבות יא.) שטעם הכתבה כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, הינו כנ"ל, כי צריך שיהיה הקשר קים וחזק, וזה נעשה על־ידי הכתבה שמחיב עצמו שאפלו כשתצא ממנו לא תצא ריקם, רק שמחיב לתן לה שפע העשירות הנמשך מכלליות הרדיפה והמעכב ברצוא ושוב, ששפע הזאת נמשך על ידה דיקא. ועל־כן אם יוציאנה, ריקם, חס ושלום - אזי בעילתו בעילת זנות, כי מראה שלא המשיך על ידה שפע מלמעלה, על־כן חיב לתן לה כתבה כשיוציאנה - שיהיה נשאר לה ממנו שפע העשירות שנמשך מהרשימו שנשאר מהחבור שעקר צנור השפע על ידה וכנ"ל, כדי שעל־ידי־זה תוכל להנצל מבחינת היכלי התמורות הרוצים להתאחז בה ביותר, בפרט בעת שנפרדת מבעלה על־ידי מיתה וגרושין ונשארת לבדה, כי עקר חיותה וכחה נגדם הוא על־ידי שפע העשירות, שהוא בחינת הכתבה שמקבלת מבעלה שנמשך מבחינת הרשימו, וכנ"ל.