# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/1168/64/13/

וזה בחינת "וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים" (שם יג, יח), כי ארץ מצרים הוא בחינת מקום הסטרא אחרא, בחינת היכלי התמורות שישראל היו צריכין להיות שם בגלות, כדי לברר הקדשה משם בכח הצדיקים הגדולים, שדיקא על־ידי שירדו לשם ועמדו במלחמה ובררו הקדשה משם - עלו בעליות גדולות, בעליה אחר עליה, עד שזכו להשגת התשעה היכלין הנ"ל, שמשם נמשך קבלת התורה, שזה בחינת מה שאמר ליעקב (בראשית מו, ד): "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה". הינו שדיקא על־ידי שתרד למצרים מקום הקלפות בחינת היכלי התמורות, 'ואנכי אעלך גם עלה', שאעלך בעליה אחר עליה, עד שתזכה להשגת הנ"ל וכנ"ל, שזהו בחינת מה שמבאר בהתורה הנ"ל על מאמר רבותינו ז"ל, 'מי יימר', עין שם. וזהו "וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים", כי כשעולין מארץ מצרים מבחינת היכלי התמורות ואזי זוכין להשגת הנ"ל, אז מקבלין אור הרשימו דרך חמשים שערים, שהם בחינת חמשים שערי בינה וכנ"ל.

וזה ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא וכו' (שמות יג, יז), הינו כשיצאו ישראל מהיכלי התמורות והסטרא אחרא, שהם בחינת פרעה ומצרים, ואז זוכין לעלות להשגת התשעה היכלין הנ"ל, אז ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא - שלא הניחם לעלות ולהכלל שם תכף ומיד קדם שיתתקן בחינת המעכב הנ"ל, כי אז לא היה נשאר להם רשימו טובה ולא היה בהם כח לעמד במלחמה שמתגרה ביותר בעת ששבין מהבטול וכנ"ל. ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים – לשון מפלש, הינו שלא רצה להניחם דרך מפלש שיתגלה להם האור מיד בלי סבובים ועכובים הרבה, כי קרוב הוא - וכשיתגלה להם מיד האור לא יהיה נשאר ממנו רשימו, ולא יוכלו לעמד במלחמה כנ"ל. וזה כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה - הינו כנ"ל. ועל־כן ויסב אלקים את העם וכו' - שהסבם ועכבם בכמה סבובים ועכובים כדי שעל־ידי־זה יתתקן בחינת המעכב הנ"ל, שאז יוכלו לקבל אור הרשימו על־ידי בחינת חמשים שערים, שזהו בחינת וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים, וכנ"ל.