# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/1168/64/2/

וזה עקר התכלית של האדם, שבא לעולם הזה בשביל זה כדי להכיר אותו יתברך, שהוא על־ידי בחינה הנ"ל, על־ידי שיעשה המצוות בשמחה, עד שיזכה שתרדף מחשבתו להשיג האור אין סוף עד שישיגו בבחינה הנ"ל, על־ידי הרדיפה והמעכב, שעל־ידי־זה עקר השגת אורות הצחצחות הנ"ל, שהם תכלית הידיעה, תכלית הטוב הנצחי, אשרי הזוכה לזה! וזה עקר המצוה להעמיד בנים בעולם כדי להמשיך המחין מדור לדור, כי מח הבן ממח האב, כדי שיזכה שירדף מחו להשיג אורות הצחצחות הנ"ל. ומחמת שאי אפשר להשיג אורות הנ"ל כי אם על־ידי הרדיפה והמעכב, על־כן אי אפשר להמשיך ההולדה כי אם על־ידי חבור איש ואשה כמו שכתוב (בראשית ב, יח): "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו". כי איש ואשה נמשכין בשרשן העליון משני הבחינות הנ"ל, שהם בחינת הרדיפה והמעכב, כי האיש הוא בבחינת המחין, והאשה נמשכת מבחינת צמצום ודין, כידוע, שזה נמשך בשרשו מבחינת המעכב הנ"ל, שאף־על־פי שלמעלה בשרשו זה המעכב הוא אור צח, כי הוא המסדר והמישב את המחין, אף־על־פי־כן מאחר שהוא בחינת מעכב את המחין, משתלשל ממנו בחינת צמצום שמשם אחיזת האשה, כידוע. ועל־כן למטה נאחזין בה הדינים ביותר ומשם נשתלשל אחיזת הקלפות והסטרא אחרא שנאחז בה ביותר, מחמת שנמשכת מבחינת צמצום המחין שמשם אחיזת הדינים, כידוע, אבל למעלה בשרשה נמשכת מבחינה גבה מאד, שהיא בחינת המסדר והמישב את המחין, שהוא בחינת כתר. וזה בחינת "אשת חיל עטרת בעלה" (משלי יב, ד), 'עטרת' דיקא, בחינת כתר הנ"ל, כי אי אפשר להשיג שום השגה, ובפרט להוליד המחין כי אם על־ידי תקון המסדר והמישב כנ"ל.

ומחמת שאי אפשר להשיג אורות הנ"ל כי אם על־ידי שיכנס בהיכלי התמורות למקום הקלפות להעלות משם הקדשה בבחינת קטרת וכו', כמו שמבאר בהתורה הנ"ל על מאמר רבותינו ז"ל, 'אמרו ליה: מי יימר' עין שם. על־כן שם עקר המלחמה והנסיון בתאוה זאת. וזה בחינת גדל החיוב לשמח חתן וכלה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ו:). וזה בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא י:): 'מי שאין לו בנים ישמח אשתו בדבר מצוה'. כי עקר עלית הקדשה מהקלפות הוא על־ידי השמחה, שעל־ידי־זה זוכה להשיג אורות הנ"ל, על־ידי התקון הרדיפה והמעכב שמשם שרש איש ואשה כנ"ל.