# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/61/11/

וז ה בחינת דוד המלך, עליו השלום, שהוא בחינת משיח, שהתפלל תמיד על החיים, כמו שכתוב (תהלים טז, יא): תודיעני ארח חיים וכו', וכיוצא, כי הצרך לתקן פגם טפי המח של בני יהודה כנ"ל. וזה בחינת (שם ה, ה): "כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע", שהוא נאמר על עון זה, בחינת (בראשית לח, ז): "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'", כמו שאיתא בזהר (ויחי ריט:), אבל אף־על־פי־כן אני בטוח, 'ואני ברב חסדך אבוא ביתך' (תהלים ה, ח), בחינת המתקה עליונה הנ"ל, שהוא בחינת "רב חסד". וזהו 'אבוא ביתך', בחינת בית־המקדש - קדשי קדשים, ששם הוא ההמתקה עליונה הנ"ל, שעל־ידי־זה אזכה לתקן עון הנ"ל. וזה בחינת תודיעני ארח חיים שבע שמחות וכו' - כי על־ידי המתקה עליונה הנ"ל שנעשית על־ידי הכללות והאהבה כנ"ל, נעשה בחינת שמחה, בחינת "אור צדיקים ישמח" (משלי יג, ט), כמו שמבואר שם במאמר הנ"ל, והוא תקון עון הנ"ל, שעליו נאמר (זהר ויחי ריט:): 'לא יזכי למחמי אפי מלכא' (לא יזכה לראות את פני המלך). כי אי אפשר לראות "אור פני מלך חיים", כי אם על־ידי בחינת לבושין, בבחינת (תהלים יז, טו): "אני בצדק אחזה פניך", בחינת (איוב כט, יד): "צדק לבשתי", ועל־ידי עון זה הוא ערום בלי לבוש כנ"ל, ועל־כן אינו זוכה למחמי אפי מלכא, אבל על־ידי המתקה הנ"ל, על־ידי משיח כנ"ל, שעל־ידי־זה זוכין לשמחה כנ"ל. על־ידי־זה זוכין לאור הפנים, בבחינת (תהלים כא, ז): "תחדהו בשמחה את פניך", שזה נאמר על מלך המשיח, כמו שכתוב שם: "חיים שאל ממך נתתה לו" וכו' - שזכה להמשיך חיים לתקן פגם הנ"ל. וזהו "תחדהו בשמחה את פניך, כי המלך בטח בה' ובחסד עליון בל ימוט", 'בחסד עליון' דיקא, בחינת המתקה עליונה שהוא חסד עליון וגבה מאד, שעל ידה זוכין לבחינת תחדהו בשמחה את פניך כנ"ל. וזהו (שם טז, ח־י): כי מימיני בל אמוט כי לא תעזב נפשי וכו' לראות שחת, חס ושלום, על פגם שהשחיתו דרכם בני יהודה גלגולי נשמתו, כי על־ידי התורה ' תודיעני ארח חיים ' לשוב ולהשיג ' ארחות חיים ', ' שבע שמחות את פניך ' לראות באור הפנים על־ידי בחינת שמחה כנ"ל, וזהו נעמות בימינך נצח - בחינת המתקה העליונה, שהיא ימין העליון, כנ"ל.