# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/61/12/

וכשיבוא משיח במהרה בימינו, אז נזכה לאוריתא דעתיקא סתימאה, שהיא חכמה עליונה וגבה מאד, ואז יהיה גמר התקון בשלמות, ודיקא במה שפגם - שם יתתקן, בבחינת עוונות נעשין לו כזכיות (יומא פו:), דהינו שהפגם היה, שכביכול, הפשיט החכמה מלבושהא. ועל־כן גמר תקונו שיזכה לחדש חדושין דאורייתא, עד שיזכה לאוריתא דעתיקא סתימאה, שזאת התורה היא בחינת תורה בלי שום לבוש, בבחינת (משלי ח, יב): "אני חכמה שכנתי ערמה", לשון ערם, שאין שום לבוש להלביש אותה, כי שם לית ענוה ולית בשת תמן, ושם אין צריכין שום לבוש, בבחינת מה שנאמר באדם הראשון קדם החטא (בראשית ב, כה): "ויהיו שניהם ערומים ולא יתבששו".

וזה בחינת "יקרה היא מפנינים" (משלי ג, טו), שזה נאמר על התלמיד חכם שהוא יקר מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה ד ע"ב), כי התלמיד חכם על־ידי התורה עולה למעלה למעלה עד אוריתא דעתיקא סתימאה, שהיא למעלה מבחינת כהן גדול שמתלבש בלבושין ונכנס לפני ולפנים, כי הוא עולה למעלה מעלה שאין שם בחינת לבושין כנ"ל. וזה בחינת "תורת ה' תמימה" (תהלים יט, ח) - הוא אוריתא דעתיקא סתימאה, כמו שכתב רבנו, נרו יאיר (סימן מט), משיבת נפש - מדרכי מיתה לדרכי חיים, כמו שפרש רש"י, כי שם נתתקנין ושבין מדרכי מיתה לדרכי חיים, שהוא תקון עון הנ"ל בשלמות כנ"ל, בחינת "תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך" - 'את פניך' דיקא, בחינת פנים בפנים בלי לבושין כנ"ל.