# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/61/3/

וזה בחינת ש כהן אסור בגיורת ומשחררת (אבן העזר, סימן ו, סעיף כ). כי כהן לוי וישראל - עד כאן גבול הקדשה, עד כאן רחמי האב על הבן, כמזכר בדברי רבנו, נרו יאיר (סימן סד) על פסוק (שמות י, ב): "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך" – עד כאן רחמי האב על הבן, הינו שבחינת הרחמנות, שהוא בחינת השכל - נמשך עד בן הבן, שהוא בחינת ישראל שהם גבול הקדשה, כי כהן לוי וישראל - הם בחינת אברהם יצחק ויעקב, כי כהן בחינת אברהם איש החסד, כמו שכתוב (תהלים קי, ד): "אתה כהן לעולם". ולוי - הוא בחינת יצחק שמשם דינין מתערין, כמובא (זהר פקודי רנז.). וישראל הוא בחינת יעקב – ישראל, שהוא בן הבן של תחלת הקדשה, שהוא אברהם, ועד שם נמשך הרחמנות, שהוא גבול הקדשה, כי הרחמנות הוא בחינת שכל, בחינת קדש, כמו שמבאר שם במאמר הנ"ל. וכל אחד מישראל יש לו שרש וחלק ממש בקדשה, ועל־כן כלם נכללים זה בזה וכלא חדא. ועל־כן כהנים לויים וישראלים, מתרים לבוא זה בזה - כי יש לכל אחד מישראל חלק בקדשה ויכולים להכלל לקבל המתקה משכל הכולל בעצמו בלי שום התלבשות, כי עד סיום הקדשה מלבש שכל הכולל בעצמו בלי שום התלבשות אחר בבחינת (תהלים קד, כד): "כלם בחכמה עשית". ועל־כן מתרים לבוא זה בזה, ואפלו בת ישראל יכולה להנשא לכהן ויכולה לקבל המתקה ממנו, מבחינת קדשי קדשים - שכל הכולל כנ"ל.

ועל־כן הולד הנולד, שהוא בחינת ההמתקה כנ"ל - הולך אחר הזכר והוא כהן גם כן, כי ההמתקה נעשית בבחינת המתקה עליונה בעצמו, בחינת שכל הכולל, בחינת כהן כנ"ל, כי 'בכל מקום שיש קדושין ואין עברה, הולד הולך אחר הזכר' (קדושין סו:), כי כשהקדושין על־פי התורה, אזי נעשה המתקה על־ידי־זה כנ"ל, ואזי היא נמתקת ונתהפכה לחסד ושכל כמותו. ועקר ההמתקה הוא הולד כנ"ל, ועל־כן הולד הולך אחריו, כי ממנו ההמתקה כנ"ל, וכשנשאת לכהן אזי ההמתקה בבחינת קדשי קדשים - שכל הכולל, ועל־כן הולד גם כן כהן כנ"ל.

ועל־כן הגרים ומשחררים שהם מזרע אמות העולם, שהם אחורי הקדשה (ספר הלקוטים בראשית פ"ג), ושם הקדשה והחכמה מלבש בתוך התלבשות אחר, כמובא. ואפלו כשמתגירים הם באים תחת כנפי השכינה דיקא, ועל־כן אינם יכולים לקבל בעצמן המתקה - משכל הכולל בעצמו, ועל־כן אינם יכולים להנשא לכהן כנ"ל, ואינם יכולים להתחבר רק בלוי וישראל שהם בחינת שכליים פרטיים, שהם מלבשים אפלו בעולמות התחתונים, כמובא, ואינם יכולים לקבל המתקה כי אם מהם, ותכף כשנתחברים בישראל ונתערבים בהם, אזי יכולים אחר־כך להכלל ולקבל אפלו משכל העליון בחינת כהן, כי תכף כשבאים בתוך ישראל ויש להם אחיזה וחלק בתוכם על־ידי צד אחד מישראל, אזי יכולים לעלות ולקבל משכל העליון גם כן על־ידי שנתלבשו ונשתרשו בישראל, ועל־כן בגרים כשיש צד אחד מישראל - הולד ישראל לכל דבר (אבן העזר סימן ד, סעיף כג).