# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/61/8/

וְתִקּוּנוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַיִם טְהוֹרִים, בְּחִינַת (יְחֶזְקֵאל לו, כה) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים" וְכוּ' - שֶׁהִיא בְּחִינַת מִקְוֶה עֶלְיוֹנָה, חֶסֶד עֶלְיוֹן וְדַעַת גָּדוֹל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ שֶׁפַע רַב לְתַקֵּן פְּגָם זֶה, כִּי עִקַּר תִּקּוּן עָוֹן זֶה עַל־יְדֵי דַּעַת עֶלְיוֹן, כִּי עַד שָׁם פָּגַם כַּנַּ"ל, וְכֵן אִיתָא בַּמַּאֲמָר 'וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים' (סִימָן נו) שֶׁמַּיִם טְהוֹרִים הַנֶּאֱמָרִים בַּפָּסוּק "וְזָרַקְתִּי" הַנַּ"ל, הֵם בְּחִינַת מִקְוֶה עֶלְיוֹנָה שֶׁל דַּעַת גָּדוֹל וְחֶסֶד עֶלְיוֹן, בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל שָׁבוּעוֹת, שֶׁהוּא קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְהִיא בִּבְחִינַת מָן וּבְחִינַת מַצָּה, שֶׁהִיא עֻגָּה שֶׁהוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם וְכוּ', שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁבְּחִינַת מִקְוֶה עֶלְיוֹנָה נַעֲשֵׂית עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה דַּיְקָא שֶׁהוּא בְּחִינַת מַצָּה כַּנַּ"ל, וּמִקְוֶה הִיא מְתַקֶּנֶת עִנְיָן זֶה, כִּי עִקַּר הַטְּבִילָה לְבַעֲלֵי קֶרְיָן בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת כב:): 'עֶזְרָא תִּקֵּן טְבִילָה לְבַעֲלֵי קֶרְיָן' דַּיְקָא. נִמְצָא, שֶׁמִּקְוֶה הִיא תִּקּוּן עִנְיָן זֶה. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַיִם טְהוֹרִים הַנֶּאֱמָרִים כָּאן, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵי מְרִיבָה שֶׁנַּעֲשִׂין מִמַּחֲלֹקֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת מִקְוֶה עֶלְיוֹנָה שֶׁנַּעֲשֵׂית מִבְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל, וְהִיא בְּחִינַת מִקְוֶה שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי עִקָּרָהּ עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנִּשְׁלָם תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. כִּי עִנְיָן זֶה נִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית דְּאַפְרִישׁ בֵּין מַיִן עִלָּאִין לְתַתָּאִין, בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת שַׁמַּאי וְהִלֵּל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּרֵאשִׁית יז:).

וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן זֹאת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן וְנִמְתָּק מַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁ הוּא בְּחִינַת הִתְגַּבְּרוּת מַיִן מְסָאֲבִין עַל מַיִן דַּכְיָן, בְּחִינַת פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם עָוֹן זֶה - שֶׁנִּתְעָרֵב טוֹב וָרַע, וּמִתְגַּבֵּר, חַס וְשָׁלוֹם, מַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁבָּזֶה פָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעֵץ הַדַּעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין לח:): 'אָדָם הָרִאשׁוֹן מָשׁוּךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה', וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ (בְּרֵאשִׁית ג, ז): "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם", כִּי זֶה עִקַּר פְּגַם חֵטְא הַזֶּה, שֶׁנַּעֲשִׂין בִּבְחִינַת עָרֹם בְּלִי לְבוּשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי זֹאת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל בְּחִינַת פְּגַם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרַע מִתְגַּבְּרִין מַיִן מְסָאֲבִין, בִּבְחִינַת "וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ" (בְּרֵאשִׁית ז, יט) - שֶׁהֵם מֵי הַמַּבּוּל שֶׁבָּאוּ עַל עָוֹן זֶה כַּנַּ"ל, שֶׁמִּתְגַּבְּרִין, חַס וְשָׁלוֹם, עַד אֲשֶׁר "וַיְכֻסּוּ כָּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים" - שֶׁעוֹלִין, חַס וְשָׁלוֹם, עַד הַמֹּחִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָרִים גְּבוֹהִים, וּמְכַסִּין וּמְסַבְּבִין אוֹתָם, בִּבְחִינַת (חֲבַקּוּק א, ד) "רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת הַצַּדִּיק", בִּבְחִינַת מוֹתָרוֹת, שֶׁהֵם סִטְרָא אָחֳרָא הָעוֹלִין אֶל הַמֹּחַ כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מִשְׁפָּט מְעֻקָּל - שֶׁאֵין הַמִּשְׁפָּט בָּרוּר, כִּי אֵין יְכוֹלִין לְבָרֵר הַמִּשְׁפָּט וְהַדִּין עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת מַחֲלֹקֶת שֶׁל הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁמְּקַבֶּלֶת הַדַּעַת כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֵצָה שֶׁאֵינָהּ שְׁלֵמָה, שֶׁהִיא נֶחֱצֵית לִשְׁנַיִם לְכָאן וּלְכָאן, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטּוֹתָהּ לְצַד אֶחָד, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אָחֳרָא שֶׁאֵינָהּ נִכְנַעַת וְהִיא תָּמִיד נֶחֱצֵית וְנֶחֱלֶקֶת, כִּי אֵינָהּ רוֹצָה בְּהַכְרָעָה, כַּמּוּבָא (פַּרְדֵּס ט, ב).

וְעַל־כֵּן תִּקּוּנָהּ עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כִּי 'אֵין הַדִּין נִמְתָּק אֶלָּא בְּשָׁרְשׁוֹ' (עֵץ־חַיִּים שַׁעַר יג, פֶּרֶק יא), וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר כ, יג): "מֵי מְרִיבָה" - נִמְתָּק מַחֲלֹקֶת שֶׁבְּסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַיִן מְסָאֲבִין – מוֹתָרוֹת, וְעַל־כֵּן הַמֵּי מְרִיבָה מְטַהֲרִין הַמּוֹתָרוֹת, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ, נֵרוֹ יָאִיר, בַּמַּאֲמָר "בַּחֲצֹצְרוֹת" (סִימָן ה) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְתַאֲמִין, שֶׁכָּל הַמַּחֲלֹקֶת מַצּוּת וּמְרִיבוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים הָאֲמִתִּיִּים, אֵינָהּ אֶלָּא בִּשְׁבִילְךָ, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי טו, לא): "אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין" - לְשׁוֹן תְּלוּנָה וּמְרִיבָה, שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ הַתְּלוּנוֹת וּמְרִיבוֹת שֶׁבְּקֶרֶב חֲכָמִים, צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁהוּא בִּשְׁבִילוֹ, בְּחִינַת "תּוֹכַחַת חַיִּים" – לְהוֹכִיחוֹ עַל שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר (שָׁם ב, יט): "וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם. וְיוֹצֵא מִשָּׁם, שֶׁדַּיְקָא מַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים הוּא בִּשְׁבִיל תּוֹכָחָה וְתִקּוּן לִפְגַם טִפֵּי הַמֹּחַ, בְּחִינַת "תּוֹכַחַת חַיִּים". נִמְצָא, שֶׁמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הוּא תִּקּוּן עָוֹן זֶה בְּחִינַת מֵי מְרִיבָה, כַּנַּ"ל.