# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/61/8/

ותקונו על־ידי בחינת מים טהורים, בחינת (יחזקאל לו, כה) "וזרקתי עליכם מים טהורים" וכו' - שהיא בחינת מקוה עליונה, חסד עליון ודעת גדול, שעל־ידי־זה נמשך שפע רב לתקן פגם זה, כי עקר תקון עון זה על־ידי דעת עליון, כי עד שם פגם כנ"ל, וכן איתא במאמר 'וביום הבכורים' (סימן נו) שמים טהורים הנאמרים בפסוק "וזרקתי" הנ"ל, הם בחינת מקוה עליונה של דעת גדול וחסד עליון, בחינת מקוה של שבועות, שהוא קבלת התורה, והיא בבחינת מן ובחינת מצה, שהיא עגה שהוציאו ממצרים וכו', שהיא בחינת מחלקת לשם שמים וכו', עין שם. נמצא, שבחינת מקוה עליונה נעשית על־ידי מחלקת שבקדשה דיקא שהוא בחינת מצה כנ"ל, ומקוה היא מתקנת ענין זה, כי עקר הטבילה לבעלי קרין ביותר, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות כב:): 'עזרא תקן טבילה לבעלי קרין' דיקא. נמצא, שמקוה היא תקון ענין זה. וזהו בחינת מים טהורים הנאמרים כאן, שהם בחינת מי מריבה שנעשין ממחלקת, הינו בחינת מקוה עליונה שנעשית מבחינת מחלקת שבקדשה כנ"ל, והיא בחינת מקוה של קבלת התורה, כי עקרה על־ידי שלמות התורה, שנשלם תורה שבכתב על־ידי תורה שבעל פה, על־ידי המחלקת, כמו שמבאר שם. כי ענין זה נתתקן על־ידי מחלקת שבקדשה דיקא, שהוא בחינת תקון הברית דאפריש בין מין עלאין לתתאין, בחינת מחלקת שמאי והלל, כמובא בזהר הקדוש (בראשית יז:).

ועל־ידי תקון זאת המחלקת שבקדשה, על־ידי־זה נתתקן ונמתק מחלקת דסטרא אחרא, ש הוא בחינת התגברות מין מסאבין על מין דכין, בחינת פגם עץ הדעת טוב ורע, שהוא בחינת פגם עון זה - שנתערב טוב ורע, ומתגבר, חס ושלום, מחלקת דסטרא אחרא, שבזה פגם אדם הראשון בעץ הדעת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין לח:): 'אדם הראשון משוך בערלתו היה', ועל־כן נאמר בו (בראשית ג, ז): "וידעו כי עירמם הם", כי זה עקר פגם חטא הזה, שנעשין בבחינת ערם בלי לבוש כנ"ל. ועל־ידי זאת המחלקת של בחינת פגם עץ הדעת טוב ורע מתגברין מין מסאבין, בבחינת "והמים גברו מאד מאד על הארץ" (בראשית ז, יט) - שהם מי המבול שבאו על עון זה כנ"ל, שמתגברין, חס ושלום, עד אשר "ויכסו כל ההרים הגבהים" - שעולין, חס ושלום, עד המחין, שהם בחינת הרים גבוהים, ומכסין ומסבבין אותם, בבחינת (חבקוק א, ד) "רשע מכתיר את הצדיק", בבחינת מותרות, שהם סטרא אחרא העולין אל המח כנ"ל, שזה בחינת משפט מעקל - שאין המשפט ברור, כי אין יכולין לברר המשפט והדין על־ידי התגברות מחלקת של הסטרא אחרא שמקבלת הדעת כנ"ל, שזה בחינת עצה שאינה שלמה, שהיא נחצית לשנים לכאן ולכאן, ואינו יכול להטותה לצד אחד, שהיא בחינת מחלקת דסטרא אחרא שאינה נכנעת והיא תמיד נחצית ונחלקת, כי אינה רוצה בהכרעה, כמובא (פרדס ט, ב).

ועל־כן תקונה על־ידי מחלקת שבקדשה, כי 'אין הדין נמתק אלא בשרשו' (עץ־חיים שער יג, פרק יא), ועל־כן על־ידי מחלקת שבקדשה, בחינת (במדבר כ, יג): "מי מריבה" - נמתק מחלקת שבסטרא אחרא, שהיא בחינת מין מסאבין – מותרות, ועל־כן המי מריבה מטהרין המותרות, עין שם היטב. וזהו גם כן בחינת מה שאמר רבנו, נרו יאיר, במאמר "בחצצרות" (סימן ה) וזה לשונו: ותאמין, שכל המחלקת מצות ומריבות שיש בין הצדיקים השלמים האמתיים, אינה אלא בשבילך, בחינת (משלי טו, לא): "אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין" - לשון תלונה ומריבה, שכששומע התלונות ומריבות שבקרב חכמים, צריך להאמין שהוא בשבילו, בחינת "תוכחת חיים" – להוכיחו על שפגם בטפי מחו, שעליו נאמר (שם ב, יט): "ולא ישיגו ארחות חיים" וכו'; עין שם. ויוצא משם, שדיקא מחלקת שבקדשה שבין הצדיקים הוא בשביל תוכחה ותקון לפגם טפי המח, בחינת "תוכחת חיים". נמצא, שמחלקת שבקדשה הוא תקון עון זה בחינת מי מריבה, כנ"ל.