# א

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/62/1/

ענין על פי התורה "ויהי מקץ" – "כי מרחמם ינהגם" וכו' (בלקוטי תנינא סימן ז), עין שם כל המאמר היטב. בן ותלמיד שצריך האדם להשאיר אחריו, כדי שיאיר דעתו גם בעולם הזה השפל אפלו כשיסתלק למעלה וכו', עין שם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (בבא בתרא קטז.): "אשר אין חליפות למו" (תהלים נה, כ) - חד אמר בן. וחד אמר תלמיד, כי עקר התענוג והשעשוע של השם יתברך הוא כשעולה העבודה של העולם הזה השפל, כמו שאומרים: 'ואבית תהלה מגושי עפר' וכו', עין שם.

וכשרוצה לדבר עם חברו ביראת שמים, צריך שיהיה לו יראת שמים כדי שיתקימו דבריו אצל חברו וכו' וכו', ועל־ידי שמאיר בחברו ומתרוקן המח שלו - על־ידי־זה זוכה לקבל הארת המקיפים וכו', וצריך שיהיה לו בחינת כל, בבחינת (דברי הימים־א כט, יא): "כי כל בשמים ובארץ" וכו', שיוכל להאיר בדרי מעלה ובדרי מטה וכו'. וזה בחינת בן ותלמיד, בחינת אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה וכו'. וצריך לכלל העולמות עליון בתחתון ותחתון בעליון וכו'. ועל־ידי כלליות בן ותלמיד, על־ידי־זה זוכה לקבל בשעת אכילה הארת הרצון וכו', כי המלכות מקבלת הפרנסה מים החכמה שמאיר על־ידי בן ותלמיד וכו', והמלכות הוא בחינת יראה, כמו שכתוב (אבות ג, ב): 'אלמלא מוראה של מלכות'. עין שם כל זה היטב, כי לא נרשם כאן רק רמזים ומראה מקום בעלמא, ועין שם הענין באריכות גדול ותראה נפלאות תמים דעים.