# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/63/12/

וזהו בחינת החמשה קולות של החתנה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות ו:): כל הנהנה מסעדת חתן וכלה ואינו משמחם עובר בחמשה קולות, שנאמר (ירמיה לג, יא): "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה" וכו'. כי החמשה קולות הם בחינת חמשה קולות של יום־הכפורים, שהם כלולים מ'עשרה מיני נגינה', שזהו בחינת הכלי זמר של החתנה כנ"ל. כי גם החתנה הוא בבחינת יום־הכפורים, כי הנושא אשה מוחלין לו כל עוונותיו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג). ובשביל זה מתענין ביום חפתו, כי הוא בחינת יום־הכפורים. כי צריכין לעורר כל ה'עשרה מיני נגינה' שהוא עקר בחינת זווג של מצוה כנ"ל, בחינת תקון הברית כנ"ל.

ועל־כן עקר גדלת העבודה של יום־הכפורים הוא הקטרת שנכנס בו הכהן הגדול לפני ולפנים, שעל ידי זה עקר סליחת העונות ביום הכפורים, הינו כנ"ל. ועל כן מכרח הכהן הגדול ביום הכפורים שיהיה נשוי אשה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא ב.), כדי שיוכל להפך היגון והאנחה לשמחה, בחינת קטרת וכו' כנ"ל.