# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/63/17/

וזה בחינת כהן, לוי, ישראל, שהם בחינת ימין ושמאל ואמצע, שהם כלליות הקדשה, כידוע. כי כהן הוא בחינת חסד, בחינת ימין, ולוי הוא בחינת דין, בחינת שמאל הקדוש, וישראל הוא בחינת רחמים שכלול משניהם, בחינת קו האמצעי המכריע, כידוע כל זה. וכל זה הוא כלול בבחינת הקול, שהוא עקר המשכת אלקות שכלול מהכל.

כי איתא בספרי חכמי המוזיקא, שהוא חכמת הנגינה, שיש שלש קולות, כי יש קול פשוט, שהוא קול שאדם מוציא מפיו במקום רחב שאין מחצה נגדו. ויש קול חוזר שהוא נקרא בלשון רבותינו ז"ל (ראש השנה כז.): 'קול הברה', שהוא הקול ששומעים ביער או בין ההרים הגבוהים כשמוציאים קול, שאז שומעים כנגדו קול הברה, כאלו אחר עומד כנגדו ומוציא זה הקול והדבור שהוא מוציא מפיו. ועוד יש קול שלישי שהוא הקול המרכב משניהם, שהוא הקול היוצא מתוך כלי דחוק, שהקול פוגע מיד בהקול החוזר, עד שקול החוזר נכלל מיד עם קול הישר ונעשה משני הקולות קול אחד שהוא קול שלישי, כי זה הקול משנה משני הקולות הנ"ל, שהוא קול ישר וקול חוזר, כי זה הקול כלול משניהם יחד, וזה הקול נקרא קול חזק, בחינת (תהלים סח, לד): "הן יתן בקולו קול עז". נמצא, שעקר יסוד כל הקולות שבעולם הוא שלשה קולות הללו, שהם: קול ישר, וקול חוזר, וקול מרכב ומחבר משניהם, ובאלו השלשה קולות כלולים כל מיני קולות שבעולם, ועל־פי ערכי הקולות האלו וצרופיהם נתיסדו ונתחברו כל מיני נגונים שבעולם, כי כלם יוצאים מאלו השלשה קולות שמשתלשל ויוצאים מהם כמה וכמה שנויים רבים, כי יש חלוקים גדולים בין ההרכבות והחבור של קול הישר עם קול החוזר, כי במקום שהמחצה רחוקה מאד - שם מכירין היטב בין קול הישר וקול החוזר, ובמקום צר שם מתחברים יחד כנ"ל, ויש חלוקים גדולים בענין התחברותם וזהו החלוק שבין תבנית הכלים של הנגינה [מלבד שאר טעמים שיש להם עוד בענין תבנית הכלים כפי מדות הנגינה להרים או להוריד וכו', ושאר הבחינות שיש בזה וכו', כי חכמה זו של נגינה גדולה ויקרה מכל החכמות שבעולם כפי מה שהבנתי מפי רבנו ז"ל].

נמצא, שכל הקולות כלולים בשלשה קולות הנ"ל, שמהם יוצאים כל הנגונים שבעולם שכלולים ב'עשרה מיני נגינה' כנ"ל. וזהו בחינת כהן, לוי ישראל, כי כהן הוא בחינת חסד שהוא בחינת קול הישר, שהוא בחינת חסד, כידוע. ולוי הוא בחינת דין שהוא בחינת קול החוזר, כי בכל מקום אור החוזר הוא בחינת דין כידוע (עץ־חיים, שער ו, פרק ז). וישראל הוא בחינת קול המרכב משניהם, שהוא בחינת קו האמצעי המכריע, שהוא בחינת רחמים הכלול משניהם מחסד ודין. וזהו בחינת אברהם יצחק ויעקב שהם יסוד האמונה הקדושה, שהם בחינת כהן לוי ישראל, בחינת חסד דין ורחמים, כידוע, שהם בחינת שלשה קולות הנ"ל, ועקר הוא יעקב שכלול משני הקולות הנ"ל. וזהו בחינת "הקל קול יעקב" (בראשית כז, כב) 'הקל קול' דיקא, כי יעקב כלול משני הקולות הנ"ל, שזהו בחינת קול המרכב משניהם, בחינת רחמים וכו' כנ"ל, כי אלו השלשה קוין ימין ושמאל ואמצע, הם כלל כל הספירות והמדות, שהם עשר ספירות, שכלם כלולים בשלשה קוין אלו, כידוע (תקוני זהר יז). וזהו בחינת 'עשרה מיני נגינה' שהם בחינת עשר ספירות, בחינת שיר פשוט, כפול, משלש, מרבע, שכלולים בשם הויה, שהוא כלליות העשר ספירות, וכלם כלולים בשלשה קולות הנ"ל שהם בחינת שלשה קוין הנ"ל. כי עקר שם הויה ברוך הוא, הוא רק בחינת שלש אותיות, שהם יק"ו, כי אות רביעי הוא כפול. כי שלש אותיות ראשונות יק"ו שהם שיר פשוט, כפול, משלש, הם עקר ערכי הקולות שכלולים בשלשה קולות כנ"ל, ואחר שיש שלשה קולות אלו שיש בהם שנויים, אזי צריכין לצרף ולסדר ולהעריך אותם ולחבר מהם נגונים, שזהו בחינת אות רביעי שבשם שהוא אות כפול, כי אות הרביעי הוא ה כמו אות השני, כי אות הרביעי אינו קול רביעי, רק בכאן מתחיל צרוף הקולות וחבורם, לעשות מהם נגונים לצרפם ולכללם ולחברם יחד עד 'עשרה מיני נגינה', שהם בחינת עשר ספירות, שבהם כלולים כל הקולות, שהם כלליות כל העולמות שבכלם מלבש אלקותו יתברך שהוא בחינת קולות, שהוא בחינת הכלים, שהם בחינת החיות והנשמות שבכל העולמות, כי הקול הוא האויר כידוע, והאויר הוא חיות האדם, שהוא בחינת הנשמה, בחינת (בראשית ז, כב): "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו", וכל זה כלול בשלשה קולות הנ"ל שהם בחינת שלשה קוין הנ"ל.