# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/63/18/

ועל־כן עקר הנגינה הוא מסטרא דליואי כנ"ל, כי עקר בחינת הנגון מתחיל מבחינת קול השני, שהוא בחינת קול החוזר, ושם מתחיל עקר הברור שצריכין לברר הטוב מן הרע, שזהו בחינת 'עשרה מיני נגינה', שהם מבררין הטוב מן הרע, רוח טובה מן רוח נכאה כנ"ל (שם). כי זה ידוע, שעקר אחיזת הקלפות והסטרא אחרא שמהם כל העוונות, חס ושלום, הוא מסטרא דשמאלא, שהוא בחינת הדין, שמשם משתלשל חיותם כידוע. וכמבאר בדברי רבנו ז"ל (סימן עב): שעקר אחיזת כל היצרים רעים של כל בני־אדם שבעולם שיש בהם שנויים רבים, עקר אחיזת כלם הוא מבחינת דין, כמבאר שם במקומו, עין שם. ובחינת הדין זה בחינת קול חוזר כנ"ל.

ובזה מבאר היטב מה שכתב רבנו ז"ל בהתורה 'חותם בתוך חותם' (סימן כב). מה שגלה שם סוד נפלא ונורא, מהו ענין קול הברה, ובאר שם, שענין קול הברה, שהוא קול החוזר, הוא בחינת קול העוונות שצועקין כנגד האדם, עין שם. כי כשהאדם מתעורר להשם יתברך ומוציא קול דקדשה, אזי תכף מתעוררים כנגדו הקלפות שנבראו על־ידי עוונותיו ומתחילים לצעק כנגדו וכו'. וזהו בחינת קול הברה, עין שם. וזהו בחינת 'התוקע בבור וכו' אם קול שופר שמע – יצא, ואם קול הברה שמע – לא יצא' (ראש השנה כז:), עין שם, הינו כנ"ל. כי קול החוזר, שהוא קול הברה בשרשו, נמשך מבחינת הדין, שהוא בחינת קול החוזר כנ"ל, ומשם משתלשל אחיזת כל היצרים רעים, שהם כלל העוונות, חס ושלום. ועל־כן למטה אצל האדם הגשמי, קול הברה הוא בחינת קול עוונות ממש שמתעוררין כנגדו, כי אחיזתם מקול החוזר העליון, שהוא בחינת דין, שמשם אחיזתם כנ"ל. נמצא, שעקר אחיזת היצר הרע והקלפות שהוא כלל כל התאוות והמדות רעות וכל העוונות כלם, רחמנא לצלן, עקר אחיזתם הוא מבחינת קול החוזר הנ"ל, שהוא בחינת דין כנ"ל, ועל־כן עקר הנגינה מתחיל משם, כי שם מתחיל עקר הברור שצריכין לברר טוב מרע שהוא בחינת 'עשרה מיני נגינה', כנ"ל.