# כג

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/63/23/

נמצא, שעקר בחינת 'עשרה מיני נגינה', שהוא עקר בחינת הברור, שהוא עקר עבודת ישראל - הוא לחבר קול החוזר בקול הישר - לדבק עצמנו בקול דברי אלקים חיים בבחינת (דברים ל, כ): "לשמע בקלו ולדבקה בו, כי הוא חייך" וכו', כי עקר החיים וקיום כל העולמות נמשך מבחינת קול הישר כנ"ל. וזהו בחינת השמחה הנמשכת על־ידי הנגון, כי עקר שרש השמחה באמת נמשך מבחינת השמחה בו יתברך, שזהו עקר השמחה באמת, כי באמת לאמתו אין שום שמחה בעולם כי אם כשזוכין להאמין ולידע ממנו יתברך, שזה עקר החיים האמתיים לכל אחד ואחד כפום מה דמשער בלביה, כמו שכתוב (תהלים לג, כא): "כי בו ישמח לבנו", 'כי בו' דיקא 'ישמח לבנו', כי אין שום שמחה אחרת באמת חוץ מזה. ודבר זה אי אפשר לבאר כלל לא בפה ולא בכתב, כי הוא רק לכל חד כפום מה דמשער בלביה בבחינת "נודע בשערים בעלה" כנ"ל, וכל אחד ואחד כפי מה שזוכה לפעמים להרגיש מעט ערבות נעימות מתיקות השמחה האמתית הזאת - יכול להבין זאת היטב, שאין שום שמחה אחרת חוץ מזה.

ואפלו המון עם ישראל הכשרים הפשוטים שאין זוכים להרגיש זאת היטב, אף־על־פי־כן כל שמחתם של ישראל הכשרים בשבתות וימים טובים ובחתנה וכיוצא בזה - הכל נמשך משמחה זאת ש הוא בחינת דבקות בו יתברך, כי אף־על־פי שאינם זוכים עדין לבחינת דבקות באמת כראוי, אף־על־פי־כן, אף־על־פי דאיהו לא חזי - מזליה חזי (מגלה ג.), ומחמת שבשרש נשמתם הם מרגישים לפעמים ערבות נעימות השמחה הזאת, על־ידי־זה נמשך עליהם גם למטה שמחה גדולה בעת שזוכים לשמח בה' באיזה שמחה של מצוה. ועל־כן כל ישראל הכשרים רגילים בעת שמחתם לזמר פסוקים ותפלות של התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, שזה עקר שמחתם, ובפרט בשמחת תורה ופורים וכיוצא בהן, שזה עקר שמחתנו אשר בחר בנו מכל עם וכו'. וכמו שאנו אומרים בכל יום: 'אשרינו מה טוב חלקנו, ומה נעים' וכו', וכיוצא בזה הרבה וכנ"ל. כי באמת זה עקר השמחה מה שאנו יודעים מהבורא הכל יתברך לנצח על־ידי אמונתנו הקדושה, וכנ"ל.

וזהו בחינת מה שמבאר בפסוקים מהפלגת השמחה בו יתברך, כמו שכתוב (שם לב, יא): "שמחו בה' וגילו צדיקים" וכו'. וכתיב (שם צז, יב): "שמחו צדיקים בה'"; "אנכי אשמח בה'" (שם קד, לד). וכיוצא בזה הרבה בספר תהלים, וכן בספר ישעיה ובשאר הספרים, כמו שכתוב (ישעיה סא, י): "שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי" וכו'. וכיוצא בזה הרבה שם, וכתיב (חבקוק ג, יח): "ואני בה' אעלוזה אגילה באלקי ישעי" וכו'. ולעתיד לבוא שיתגלה אלקותו ומלכותו לעין כל כתיב (תהלים צז, א): "ה' מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים" וגו', וכתיב (דברי־הימים־א טז, לא): "ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך; (תהלים צח, ח): נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו" וכו'. וכן מבאר בפסוקים הרבה מאד מאד, כי עקר השמחה האמתית הוא מה שזוכין לידע מהבורא הכל יתברך על־ידי האמונה הקדושה שקבלנו מאבותינו על־ידי התורה הקדושה, וכנ"ל.

ומחמת שעל־ידי הנגינה דקדשה מבררין הרוח טובה מהרוח רעה, שמבררין האמונה מהכפירות ומאמונות כזביות ומדבקין הכל להשם יתברך, כי מחזירין הקול החוזר לקול הישר וכו' כנ"ל, על־כן נמשך שמחה גדולה על־ידי הנגינה, בחינת "עלי עשור ועלי נבל, כי שמחתני ה' בפעלך" וכו' (תהלים צב, ד-ה), כי עקר השמחה היא מה שיודעין ומאמינין בו יתברך שהוא יתברך פעל ועשה הכל, וכנ"ל.