# כד

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/63/24/

וזהו בחינת כהנים ולויים וישראלים מתרים לבוא זה בזה, והולד הולך אחר הזכר. כי כהנים לויים וישראלים הם עקר יסוד כלליות הקדשה, שהם בחינת תלת קוין הנ"ל, שהם בחינת תלת אבהן, בחינת שלשה קולות הנ"ל, שמהם נמשכין כל ה'עשרה מיני נגינה', שהם כלליות השמחה, שזהו עקר בחינת חבור וזווג דקדשה של ישראל שהוא בבחינת שמחה - להפך אחיזת היגון ואנחה לשמחה לכלל אשה באיש, שמאל בימין, דהינו לחבר הקול החוזר בקול הישר, שהוא בחינת המתקת הדין על־ידי שנכלל ברחמים העליונים, שכל זה הוא בחינה אחת וכנ"ל, כי כשמבררין הקול החוזר על־ידי 'עשרה מיני נגינה', שעל־ידי־זה נתברר האמונה הקדושה, על־ידי־זה נתבטל היגון ואנחה שאחיזתו מבחינת דין מסטרא דנוקבא, כי אין אחיזתו רק כל זמן שאין יודעין שגם קול החוזר ממנו יתברך מבחינת קול הישר, כי אין לו מציאות אחר כנ"ל, אבל תכף כשיודעין זאת באמת - נתבטל אחיזת היגון ואנחה, ואזי נתהפך היגון ואנחה לשמחה וכנ"ל, שזהו עקר בחינת זווג של מצוה כנ"ל (אות ב). ועל־כן עקר החבור דקדשה הוא בחינת כהן, לוי, ישראל שהם עקר יסוד ה'עשרה מיני נגינה' כנ"ל (אות יז), שעל ידם עקר התהפכות היגון ואנחה לשמחה, עקר התחברות קול החוזר בקול הישר, שהוא בחינת יחוד קדשא בריך הוא ושכינתיה, שהוא עקר בחינת זווג דקדשה, וכנ"ל.

ועל־כן הולד הולך אחר הזכר - כי ישראל ממשיכין הנשמות תמיד מסטרא דדכורא, מחמת שכל עבודתם ויגיעתם וכל מחשבתם ועסקם הוא להתקרב להשם יתברך על־ידי התורה והמצוות שמקים כל אחד כפי בחינתו, על־כן הם כוללים כל הבריאה בשרשה, שזהו בחינת שמחברין קול החוזר בקול הישר עד שמתבטל קול החוזר לגבי קול הישר, כי 'באתר דאית דכר נוקבא לא אידכר תמן' (זהר חקת קפג:), כי באמת אין מציאות לקול החוזר כלל, כי הוא רק המשכת והחזרת קול הישר בעצמו, בחינת עצם מעצמיו ובשר מבשרו, כי בשרשן הכל אחד. ועל־כן ישראל עם קדוש נכללין בסטרא דדכורא לעולם, מאחר שיודעין ומאמינים באמת שהכל נמשך מהמשפיע הראשון שהוא בחינת סטרא דדכורא, ועל־ידי־זה נכללין שם לעולם, ועל־כן הולד הולך תמיד אחר הזכר בכהן, לוי וישראל, שהם עקר הקדשה, כנ"ל.