# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/63/30/

וכן בכלליות העולם, כל העבודה שעושין כל ימי חייו, וכן כל העבודה שעושין כל ימי העולם הזה - כלם הם בחינת ברורים שמבררין הניצוצות הקדושים מעמקי הקלפות, שהם בחינת יגון ואנחה, ומהפכין יגון ואנחה לשמחה. וכל הברורים הם על־ידי בחינת 'עשרה מיני נגינה' של בחינת הלויים שממתיקין הדין ומקשרין וכוללין הקול חוזר בקול ישר, שעל־ידי־זה מהפכין היגון ואנחה לשמחה כנ"ל, אבל לעתיד לבוא כשיגמר הברור בשלמות, ויקים (ישעיה כה, ח): "בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים"; (זכריה יג, ב): "ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ" וכו'. אז לא יהיה עוד שום ברור ועשיה ועבודה כלל, כי "היום לעשותם" (דברים ז, יא) - 'ולא למחר לעשותן' (ערובין כב.), ואז יהיה יום שכלו שבת, שכל הברורים שזכה כל אחד לברר לפי בחינתו לפי עבודתו וטרחתו בעבודת ה', כלם ישובו לשרשם העליון, שהוא בחינת קול הישר, שהוא שרש כל השמחה והחיות של כל העולמות.

ואז יתער שיר חדש, שהוא בחינת שיר של חסד, שהוא בחינת כהן שנקרא "חסד", כמו שכתב רבנו ז"ל (בלקוטי תנינא סימן ח) שלעתיד נזכה לבחינת שיר של חסד, שהוא עקר שלמות 'עשרה מיני נגינה', בחינת שיר פשוט, כפול, משלש, מרבע, שעולה ע"ב בגימטריא 'חסד', כי עכשו כל הנגונים והשירות הם רק הארה מ'עשרה מיני נגינה', כי עכשו עקר השיר מסטרא דליואי, שהוא בחינת דין שמשם אחיזת סטרא דנוקבא, ועל־כן כל השירות בלשון נקבה, כנ"ל. אבל לעתיד יתער שיר חדש בלשון זכר, כמו שאומרים בהגדה: 'ונודה לך שיר חדש', כמובא. כי יתער שיר של חסד, בחינת שיר של שבת, בחינת 'שיר השירים' - שיר המעלה על כל השירים, בחינת (תהלים קלב, ט): "כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו"; 'וחסידיך' דיקא 'ירננו', בחינת שיר של חסד, כי אז יתבטל היגון ואנחה לגמרי ויתהפך הכל לשמחה בשלמות, ואז נזכה לשמע בחינת קול השיר הנמשך מקול הישר בעצמו, שהוא בחינת כהן, בחינת חסד. וזהו בחינת עצם רבוי השמחה שלעתיד, בחינת "שבע שמחות את פניך" וכו', וכיוצא בזה בפסוקים הרבה כנ"ל, אשרי שיזכה לשמחה הזאת ולשיר הזה של חסד, שהוא בחינת הנגון שיתנגן לעתיד על ע"ב נימין כשיתהפכו עוונות ישראל לזכיות, שהוא בחינת התהפכות היגון ואנחה לשמחה וכנ"ל, וכמבאר בהתורה 'תקעו־ג', בלקוטי תנינא סימן ח', עין שם, אשרי שיזכה לזה!