# לא

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/63/31/

וזה שכתב רבנו ז"ל (בסוף סימן יד) שלקרב נפשות להשם יתברך הוא תקון גדול מאד לפגם הברית, כי כשמקרב רחוקים לה' יתברך זהו בחינת שרודף אחר היגון ואנחה ומכניסו בעל כרחו לתוך השמחה, כי זהו ממש בחינת מה שרודף ומשתדל לקרב רחוקים, שרודף אחר אנשים הרחוקים מה' יתברך המנחים בחשך, בתוך בחינת יגון ואנחה, שהם בחינת כל התאוות והעברות, רחמנא לצלן, כנ"ל, והוא רודף אחריהם ומהפכם אל הקדשה ומקרבם להשם יתברך, ואז מהפך היגון ואנחה לשמחה, כי מתחלה כשזה היה רחוק מהשם יתברך, נאמר (בראשית ו, ו): "ויתעצב אל לבו". בחינת 'שכינה מה אומרת קלני מראשי' (סנהדרין מו.), ולהפך כשמחזירין אותו בתשובה ומקרבין אותו להשם יתברך, אזי נגדלת השמחה מאד אצלו יתברך, בחינת (תהלים קד, לא): "ישמח ה' במעשיו", כי נתוסף שמחה וחדוה גדולה רבה ועצומה בכל העולמות כשבא הרחוק מהשם יתברך ורוצה לקרב עצמו אליו יתברך, וכמבאר בזהר (תרומה קכט.) מגדל הפלגת השמחה והשעשועים שנעשין למעלה על־ידי־זה האיש דרדיף בתר חיבא לאתבא ליה בתיובתא (שרודף אחר החוטא להחזירו בתשובה). כי אין שמחה לפני השם יתברך כמו זאת השמחה כשחוזרים אליו הרחוקים ממנו, שזהו עקר גדלתו ושעשועיו כמובא בדברי רבנו ז"ל כמה פעמים (סימנים י, יד). כי השם יתברך מלא רחמים וחפץ להיטיב ורוצה בתשובת רשעים, ואינו חפץ במיתתם כמו שכתוב (מיכה ז, יח): "כי חפץ חסד הוא". והוא חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח (שמואל־ב יד, יד), ועל־כן יקר בעיניו מאד מאד מי שמביא מתנה יקרה כזאת שהם בניו היקרים שנתרחקו ממנו בעוונותיהם, ואין ערך לשמחה זו כשזוכין להחזירם ולקרבם אל הקדשה, ועל־כן על־ידי גדל השמחה שגורם על־ידי קרבת הרחוקים, שהוא בחינת התהפכות יגון ואנחה לשמחה - על־ידי־זה זוכה לתקן בשלמות גדול בחינת פגם הברית, שעקר הפגם הוא - מה שפגם בשמחה ונתן אחיזה ויניקה לבחינת יגון ואנחה, חס ושלום, כנ"ל, כי עכשו על־ידי קרבת הרחוקים - נתהפך היגון ואנחה לשמחה גדולה כנ"ל: