# לב

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/63/32/

על־פי הנ"ל יכולים להבין איזה רמז קצת בענין המעשה הנוראה של השבעה בעטלירש, בענין ספור השני שהיה חרש, שאמר: 'אני איני חרש כלל, רק שכל הקולות של כל העולם, כלם הם רק חסרונות. ואצלי אין כל העולם כלו עולה כלל שאשמע החסרון שלהם וכו', כי אני חי חיים טובים שאין בהם שום חסרון כלל' וכו'. וחיים טובים שלו היה שהיה אוכל לחם ושותה מים וכו', עין שם היטב ענין הנפלא והנורא והנשגב הזה.

כי דע אחי, שקדם שספר רבנו ז"ל, מעשה זאת של יום השני, [כי המעשה הזאת של השבעה בעטלירש - לא ספרה ביום אחד, רק בכמה ימים, ונמשך ענין הספור בערך שני שבועות, כאשר יבאר במקום אחר (שיחות הר"ן סימנים קמט-קנא)]. מעשה שהיה כך היה, שהייתי עומד לפני הדרת קדשו, ובתחלה קדם סעדת הצהרים דברתי עמו מענין המעשה הנוראה הזאת שספר ביום שבת קדש הקדם, עד סיום הספור של הבעטליר הראשון שהוא העור, אשר אנכי לא הייתי בעת הספור הזה, ואחר־כך ביום רביעי הסמוך דברתי עמו מענין הנורא והנפלא הזה, ושמעתי מפיו הקדוש, שהוא חפץ ומשתוקק להיטיב עמנו טובה נצחיית, לספר לנו שאר המעשה, וכלתה נפשי לשמעה, אך בתוך כך בא המשרת ואמר: 'הגיע עת לאכל', והלכתי משם וכו', עד אחר־כך בין הערבים חזרתי ועמדתי לפניו, ודברתי עמו עוד כמה ענינים מספורי העולם, וספרתי לו כמה מעשיות מבארדיטשוב, ובתוך דברי עניתי ואמרתי לפניו מענין היסורים והחסרונות שיש לכל הנגידים והגבירים הגדולים, שכלם מלאים דאגות וחסר להם תמיד, וכן כל החכמים והמחקרים כל חכמתם חסרה תמיד ואינם יודעים שום דבר בשלמות, כידוע להם בעצמם, ועל ענינים כאלו אמרתי לפניו מקרא הזה (קהלת ג, יא) - "גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלקים מראש ועד סוף" וכו' (ועין בפרוש רש"י שם). ענה רבנו ז"ל ואמר: 'הלא זה הוא ענין המעשה שלנו'! ושאל תכף: 'היכן אנו עומדים בהמעשה'? השבתי לו ברעדה: 'אצל הספור של יום השני'. ענה ואמר: 'ביום השני' וכו', וספר כל המעשה של יום השני, שהוא מענין החרש הנ"ל, אשרי אזנים שכך שומעות וכו'. מה נאמר? מה נדבר? מי יוכל להעריך על הכתב, חלק מאלף ממעט ההתנוצצות שבמח עד היכן כל דבור ודבור של המעשה הנוראה הזאת מגיע וכו' וכו'?! ואין להאריך בזה כאן.