# לה

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/63/35/

וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה, שֶׁהוּא מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שַׁבָּת קל.), שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, כִּי הָעָרְלָה הוּא מוּם בְּחִינַת חִסָּרוֹן, כִּי הַמּוּם הוּא חִסָּרוֹן וַאֲפִלּוּ יָתֵר אֵיבָר הוּא מוּם בְּחִינַת חִסָּרוֹן (יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן נה סְעִיף ד). וְזֶהוּ בְּחִינַת הָעָרְלָה, שֶׁהוּא יִתְרוֹן, בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, אֲבָל בֶּאֱמֶת הוּא חִסָּרוֹן וּמוּם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (בְּרֵאשִׁית יז, א): "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים"; 'שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהָעָרְלָה בְּךָ אַתָּה בַּעַל מוּם לְפָנַי'. כִּי זֶהוּ בְּחִינַת 'כָּל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ' (סַנְהֶדְרִין כט.), שֶׁהוּא בְּחִינַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּקְרָאִין מוֹתָרוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'עַשְׁתֵּי עָשָׂר יְרִיעוֹת עִזִּים', כַּמּוּבָא (עֵץ־חַיִּים שַׁעַר יא פֶּרֶק י), כַּיָּדוּעַ.

כִּי בֶּאֱמֶת רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁהָעָרְלָה הוּא יִתְרוֹן בְּגוּף הָאָדָם, כִּי אֵין שׁוּם אֵיבָר בָּאָדָם שֶׁאִם יַחְתְּכוּ מִמֶּנּוּ חֲתִיכָה - יִשָּׁאֵר הָאֵיבָר בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה בְּלִי שׁוּם חִסָּרוֹן, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין זֹאת בְּמִצְוַת מִילָה, שֶׁדַּיְקָא אַחַר חִתּוּךְ הָעָרְלָה וְהַפְּרִיעָה מִתְגַּלָּה הָעֲטָרָה, וְרוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תַּבְנִית הָאֵיבָר בֶּאֱמֶת - צֶלֶם דְּמוּת תַּבְנִיתוֹ. וְהָעָרְלָה שֶׁהָיְתָה עָלָיו הִיא רַק קְלִפָּה מַמָּשׁ, כְּמוֹ מוֹץ וָתֶבֶן וּשְׁאָר הַקְּלִפּוֹת שֶׁסְּבִיב הַתְּבוּאָה וְהַפֵּרוֹת, שֶׁאֵין נִכָּר הַפְּרִי, כִּי אִם כְּשֶׁמַּפְרִישִׁין וּמַבְדִּילִין מִמֶּנָּה הַקְּלִפָּה הַקּוֹדֶמֶת לַפְּרִי, כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ רוֹאִין בַּחוּשׁ לְמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת, שֶׁהָעָרְלָה הִיא קְלִפָּה מַמָּשׁ, וּכְשֶׁחוֹתְכִין וּמַפְרִישִׁין וּמַבְדִּילִין אוֹתָהּ, אָז נִרְאֶה עִקַּר אֲמִתִּיִית צֶלֶם דְּמוּת הָאָדָם דִּקְדֻשָּׁה, כִּי אָז נִתְגַּלֶּה הָעֲטָרָה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם הֶכֵּר חֲתָךְ, כִּי כָּךְ בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵיבָר זֶה בְּכַוָּנָה, שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה מִכָּל הָאֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם, כִּי אֵין שׁוּם אֵיבָר כָּזֶה שֶׁכְּשֶׁיַּחְתְּכוּ מִמֶּנּוּ אֵיזֶה חֵלֶק יִהְיֶה נִשְׁאָר צַלְמוֹ בִּתְמוּנָה שְׁלֵמָה כְּמוֹ זֶה הָאֵיבָר אַחַר חִתּוּךְ הָעָרְלָה וְהַפְּרִיעָה. נִמְצָא, כְּשֶׁמַּעֲבִירִין הָעָרְלָה, שֶׁ הוּא הַמּוּם, בְּחִינַת חִסָּרוֹן, בְּחִינַת תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וְחָכְמוֹתָיו, שֶׁכֻּלָּם חֶסְרוֹנוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵהַמּוֹתָרוֹת, בִּבְחִינַת 'כָּל הַמּוֹסִיף גּוֹרֵעַ', וּכְשֶׁמַּעֲבִירִין הַמּוֹתָרוֹת, אָז דַּיְקָא נִשְׁלָם הַחִסָּרוֹן, כִּי אָז דַּיְקָא נִקְרָא "תָּמִים", בְּחִינַת "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" כַּנַּ"ל, כִּי אָז דַּיְקָא יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּחַי הַחַיִּים שֶׁשָּׁם כָּל הַשְּׁלֵמוּת כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן מִצְוַת מִילָה הִיא מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה, וַעֲדַיִן עוֹשִׂין אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה (שַׁבָּת קל.), כִּי כְּשֶׁמְּבַטְּלִין הַמּוֹתָרוֹת, שֶׁהֵם הַחֶסְרוֹנוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, אֲזַי זוֹכֶה לְדַבֵּק עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, בְּחַי הַחַיִּים, שֶׁשָּׁם שֹׁרֶשׁ הַשִּׂמְחָה, שֹׁרֶשׁ כָּל הָ'עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה', שֶׁעִקַּר שִׂמְחָתָן וּשְׁלֵמוּתָן הוּא כְּשֶׁנִּכְלָלִין בְּקוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל־יְדֵי מִצְוַת מִילָה, עַל־יְדֵי שֶׁמַּעֲבִירִין הָעָרְלָה, שֶׁ הוּא הַמּוֹתָרוֹת, שֶׁ הוּא הַמּוּם וְהַחִסָּרוֹן כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְבַטֵּל אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת הַנֶּאֱחָז בַּקּוֹל הַחוֹזֵר, וְאָז נִכְלָל הַכֹּל בִּבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁזֶּה עִקַּר שְׁלֵמוּת 'עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה' הַתְּלוּיִים בְּתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַשִּׂמְחָה כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת מִילָה וּפְרִיעָה, כִּי כְּשֶׁמַּעֲבִירִין תֹּקֶף הַזֻּהֲמָא, שֶׁהִיא הָעָרְלָה, אָז יְכוֹלִין לִתְפֹּס שְׁאָר הַקְּלִפּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עוֹד אֲחִיזַת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְלִפַּת הַפְּרִיעָה שֶׁהִיא בְּחִינַת נֹגַהּ שֶׁנִּכְלָל בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה ס, י): "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ" וְכוּ' – שֶׁתּוֹפְסִין אֶת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְתוֹךְ הַשִּׂמְחָה וְכַנַּ"ל.

בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

וְזֶהוּ בְּחִינַת "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" (תְּהִלִּים קמט, ו), שֶׁמְּרַמֵּז עַל מִצְוַת מִילָה, כַּיָּדוּעַ (יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן רסה סְעִיף יא). כִּי עַל־יְדֵי מִילָה מַכְנִיעִין הָעָרְלָה, שֶׁ הוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא, בְּחִינַת מוֹתָרוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסְרוֹנוֹת הַנֶּאֱחָז בִּבְחִינַת קוֹל הַחוֹזֵר, וְאָז זוֹכִין לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בִּבְחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא בְּחִינַת "רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה' שֶׁהֵם בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נוֹהֲגִין לְנַגֵּן זֶה הַפָּסוּק 'רוֹמְמוֹת אֵל' כְּשֶׁיֵּשׁ מִילָה, הַיְנוּ כַּנַּ"ל.

(מִן: 'וְזֶהוּ בְּחִינַת מִצְוַת מִילָה' וְכוּ' הַנַּ"ל צָרִיךְ עִיּוּן בְּכַמָּה דְּבָרִים.)