# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/63/5/

וזהו בחינת קטרת [כמובא במקום אחר (הלכות קריאת שמע הלכה ב)], כי קטרת ממשיך שמחה, בבחינת (משלי כז, ט): "קטרת ישמח לב". ועקר שלמות הקדשה והשמחה שנברר על־ידי הקטרת הוא בבחינה הנ"ל - שמהפכין היגון ואנחה, שהוא בחינת הסטרא אחרא, לשמחה לסטרא דקדשה, שזהו בחינת חלבנה שריחה רע שהיה בקטרת (כריתות ו:), שמרמז על ברור הקדשה מתקף הסטרא אחרא והקלפות, כידוע בכתבים (פרי־עץ־חיים, עולם העשיה, פרק ד). הינו בחינה הנ"ל, כי קטרת מבררת ומעלה הקדשה מעמקי עמקי הקלפות, כידוע, שאין דבר שיעלה הקדשה מעמק הסטרא אחרא כמו הקטרת. ועל־כן צריכין לומר קטרת בכונה גדולה מאד (זהר ויקהל ריט.), כמובא בכונת האר"י (פרי־עץ־חיים שם פרק ה), שזה מועיל מאד לתשובה - לשוב מתוך עמק החשך והסטרא אחרא להשם יתברך, כמבאר בהסדור של האר"י ז"ל אצל קטרת, הינו כנ"ל, כי קטרת היה בהם חלבנה שריחה רע, שמרמז על הסטרא אחרא - שגם כן נכללה בהקדשה בתוך הקטרת המשמחת לב, שזהו בחינה הנ"ל שמהפכין היגון ואנחה, שהם תקף הסטרא אחרא והקלפות - מהפכין אותם לשמחה, שזהו עקר שלמות הקדשה והשמחה, כנ"ל.