# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/63/6/

ועל־כן נדב ואביהוא שנכנסו להקטיר קטרת ולא אנסיבו (זהר צו לג:), על־כן נענשו במיתה, כי הברור והיחוד הנעשה על־ידי הקטרת המשמחת לב, הוא בחינה הנ"ל, שמהפכין היגון ואנחה לשמחה כנ"ל, שזהו בחינת חתנה, בחינת זווג דקדשה, כדי לברר ולהפך היגון ואנחה הנאחז בהאשה לשמחה כנ"ל. ועל־כן נדב ואביהוא שפגמו בזה, כי לא רצו לשא אשה, כי היו אנשים גדולים צדיקים נוראים וקדושים מאד, והיו רוצים להיות דבקים בהשם יתברך בשמחה גדולה מאד תמיד, ולא רצו לצאת לחוץ לפי שעה אל היגון ואנחה - להכניסו לתוך השמחה, שזהו בחינת המצוה לשא אשה כנ"ל, כי לא רצו להוריד עצמן לשם להפך היגון ואנחה לשמחה, אבל פגמו בזה, כי אין שלמות הקדשה והשמחה כי אם על־ידי־זה דיקא כנ"ל. ועל־כן נענשו על־ידי הקטרת, כי עלית הקדשה של הקטרת אי אפשר כי אם מי שהוא נשוי, שעל־ידי־זה יש לו כח להעלות הקדשה מעמקי הקלפות, ולברר היגון ואנחה לשמחה, שזהו בחינת מצות נשואין, בחינת "קטרת ישמח לב" וכנ"ל.

ועל־כן נענשו במיתה, כי היגון ואנחה הוא סטרא דמותא כנ"ל, כי על המת, רחמנא לצלן, מתאבלין ומתמרמרין ביגון ואנחה, רחמנא לצלן, ומחמת שלא היו נשואים ולא זכו להפך היגון ואנחה לשמחה, על־כן נתאחזה בהם המיתה הנמשכת משם בעת שנכנסו להקטיר קטרת, שאז צריכין גם כן לעשות בחינה זאת - להעלות היגון ואנחה להפכה לשמחה, אבל הם לא היה להם כח לזה 'בגין דלא אנסיבו'. ועל־כן נענשו דיקא על־ידי־זה, כי כשרוצין לברר הקדשה מעמקי הקלפות ואין לו כח לזה מחמת שפגם בזה כנ"ל, על־כן הם מתגרים ומתגברים, חס ושלום, ועל־כן נענשו במיתה על־ידי הקטרת, כי לא היה להם כח להפך היגון ואנחה לשמחה 'בגין דלא אנסיבו', ועל־כן נסתלקו על־ידי־זה, כנ"ל.