# ח

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/63/8/

ועל־כן חיב כל אדם להוליד בן ובת, דיקא, כמבאר בשלחן ערוך (אבן העזר סימן א), כי עקר מצות פריה ורביה להעמיד תולדות לקים העולם הוא בשביל הגדלת השמחה בבחינה הנ"ל, [דהינו להפך בחינת יגון ואנחה לשמחה כנ"ל], שבשביל זה נברא העולם - כדי להגדיל השמחה, בבחינת (תהלים קד, לא): "ישמח ה' במעשיו", כי אין עצבות לפני המקום ברוך הוא, ולמעלה למעלה שם עקר השמחה בעצם כמו שכתוב (דברי הימים־א טז, כז): "הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו". אבל ה' יתברך רצה להיטיב ולהגדיל השמחה ביותר, שזה עקר הטוב והתענוג האמתי - כשזוכין לשמח בו יתברך, בבחינת "ישמח ישראל בעשיו" וכו' (שם קמט, ב), על־כן ברא את כל העולמות מראש ועד סוף כדי שיכירו בכבודו יתברך, ועל־ידי שיכירו בו מעולם התחתון השפל הזה שבשבילו נברא הכל, על־ידי־זה תגדל השמחה ביותר ויותר, על־ידי שתעלה השמחה ממקומות הרחוקים, מעולם העשיה שיש שם אחיזת היגון ואנחה, הינו בחינה הנ"ל, שעקר הגדלת השמחה ביותר הוא כשמהפכין היגון ואנחה לשמחה. ועל־כן ברא את כל העולמות עד עולם השפל הזה שבו אחיזת היגון ואנחה. וכשזוכין להכיר אותו יתברך בזה העולם ולשמח בו בזה העולם השפל והמגשם, בבחינת "ישמח ישראל בעשיו", אזי השמחה גדולה מאד מאד גם אצלו יתברך, בבחינת "ישמח ה' במעשיו" - 'במעשיו' דיקא, כי עקר הגדלת השמחה הוא כשעולה השמחה מזה העולם העשיה הגשמי שיש בו אחיזת היגון ואנחה, כי זה עקר שלמות וגדלת השמחה כשמהפכין יגון ואנחה לשמחה כנ"ל.

ועל־כן לעתיד לבוא, שאז נזכה לעקר שלמות התכלית שיזכה כל אחד על־ידי עבודתו ויגיעתו ותשוקתו וכו' להשם יתברך, אז תגדל השמחה מאד מאד, שזה יהיה עקר קבול השכר, וכמבאר בכמה פסוקים, מגדל עצם הפלגת השמחה שלעתיד, כמו שכתוב (תהלים קכו, ו): "בא יבא ברנה נשא אלמתיו". שזה נאמר על קבול השכר שלעתיד, כי אז יתער שיר חדש, כי יתעוררו כל ה'עשרה מיני נגינה' שעל ידם עקר השמחה, כמו שכתוב (שיר השירים ד, ח): "תבואי תשורי מראש אמנה" וכו'. וכמו שהפליגו רבותינו ז"ל בגדל השמחה שלעתיד, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (תענית לא.): 'עתיד הקדוש־ברוך־הוא לעשות מחול לצדיקים לעתיד לבוא וכל אחד יהיה מראה באצבעו ויאמר, זה ה' וכו', כמו שכתוב (ישעיה כה, ט): "ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו וכו' נגילה ונשמחה בישועתו". ועקר השמחה שלעתיד, שזה עקר הקבול שכר הוא בבחינה הנ"ל, בבחינת (ישעיה לה, י): "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה" הנאמר על השמחה של ימות המשיח ולעתיד לבוא, דהינו מה שזוכין להפך היגון ואנחה לשמחה, שזה עקר השמחה שלעתיד, שיזכה כל אחד ואחד כפי מה שזכה בעבודתו על־ידי תורה ומצוות ומעשים טובים שעשה בזה העולם השפל, ועל־ידי־זה זכה להרים ולהעלות זה העולם, שבו אחיזת היגון ואנחה, לתוך הקדשה ש הוא השמחה, שזה עקר שלמות השמחה כנ"ל.

כי נקדת כל המצוות ומעשים טובים הוא השמחה, כמו שכתוב (תהלים יט, ט): "פקודי ה' ישרים משמחי לב". וכמו שאנו מבקשים תמיד: 'ונשמח בדברי תורתך ובמצוותיך לעולם ועד', כי עקר שלמות העבודה של תורה ומצוות - הוא דיקא כשזוכין לעשותם בשמחה, וכמובא בספרים, ובפרט בכתבי האר"י (שער רוח הקדש דרוש ג) מגדל האזהרה לעסק בתורה ובמצוות בשמחה, וכמו שכתוב (דברים כח, מז): "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב" וכו'. ועל־כן עקר כל המצוות ומעשים טובים שהם בחינת שמחה, עקר עשיתם הוא רק בעולם הזה לבד, כמו שאמרו: 'היום לעשותם' - ולא למחר, בעולם הבא, כי דיקא בעולם הזה, ששם אחיזת היגון ואנחה, שם דיקא זוכין להגדיל השמחה ביותר כשזוכין לעבד את ה' ולקים התורה והמצוות בשמחה, כי זהו בחינת שמהפכין היגון ואנחה, שהוא בחינת העולם הזה, לשמחה, ש הוא בחינת קדשת התורה והמצות כנ"ל, ועל־ידי־זה נזכה להקבול שכר לעתיד, שהוא גדל השמחה שלעתיד, שנזכה אז לשמחה נפלאה על שזכינו לכלל העולם הזה בתוך העולם הבא, שעל־ידי־זה עקר הגדלת השמחה והתענוג שנזכה אז, בבחינת "ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה" הנ"ל, שאז יתהפך הכל לשמחה, וכנ"ל.