# יח

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/65/18/

וזה בחינת כתבה, ש אסור לדור עם אשתו בלא כתבה (אבן העזר, סימן סו, סעיף ג) כי זה ידוע ומובן בזהר הקדוש ובכתבי האר"י ז"ל, שיחוד איש ואשה בשרשם גבה מאד, וכל העולמות מראש ועד סוף תלויים בה, כי השם יתברך וכנסת ישראל הם בחינת איש ואשה, כמובן בכל שיר השירים ובכל דברי רבותינו ז"ל לענין מתן תורה, ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (תענית כו:): "ביום חתנתו" (שיר השירים ג, יא) - זה מתן תורה וכו'. והוא בחינת כלליות הבריאה שנברא בשביל ישראל, שהוא בחינת "אשה יראת ה'", בחינת מקבל, ובחינת קדם הבריאה, שהוא השם יתברך הבורא לבדו, שהוא בחינת איש, בחינת "ה' איש מלחמה" (שמות טו, ג), כמובא. וכן משתלשל מדרגא לדרגא ומעולם לעולם ומעלה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון, שכל המדרגות התחתונות, בחינת שכל התחתון, הם בחינת מקבלים, בחינת אשה נגד העליון מהם, שהוא בחינת משפיע, בחינת איש, והוא בחינת חכמה אמתית ואמונה, שהם שרש איש ואשה שבאמת בשרשם כלא חד, וגם בהשכל והחכמה בעצמה יש בחינת כח השכל וכח המדמה, והם גם כן בחינת משפיע ומקבל, בחינת איש ואשה.

ועל־כן עקר ברור האמונה הקדושה, שהוא בחינת אשה יראת ה', הוא על־ידי המדמה, כמבאר בהתורה הנ"ל, והכל בשביל לזכות לבחינת חדוש העולם, שהוא בחינת השגחה לבטל הטעות של חכמת הטבע מן העולם, רק לידע האמת, שגם עתה כל הנהגת בחינת אשה, הכל על־ידי ההשגחה, בחינת איש בלבד, כי הטבע ביד ההשגחה 'כחמר ביד היוצר ברצותו מרחיב וברצותו מקצר' וכו', רק שעתה ההשגחה מסתתרת ומתעלמת בתוך הטבע בשביל הבחירה, וכל הזווגים של ישראל על־פי התורה, שהוא בחינת זווג דקדשה, כלם הם בשביל כל הנ"ל, לחבר וליחד עלמא תתאה בעלמא עלאה וכו', עד שיהיה נכלל כלליות אחר הבריאה בקדם הבריאה, עד שיתברר כח המדמה, שהוא ברור האמונה, על־ידי הצדיק יסוד עולם, שעל־ידי־זה תתגלה ההשגחה וכו' כנ"ל.

ועל־כן כלם צריכין לקבל מהצדיק הדור האמתי שעל ידו נמשכין כל התקונים הנ"ל, ומבאר שם, שתקון הברית נמשך על־ידי כח הצדיק הגדול שמתפלל תפלה־בבחינת־דין וכו', שעל־ידי־זה מוציא כל הנפשות וכל הדעת וכל הניצוצות הקדושות וכו' מהסטרא אחרא וכו', שעל־ידי־זה נתרבה כבודו יתברך, שעל־ידי־זה זוכה לרוח נבואה וכו', שכל זה הוא בחינת התקון הנעשה על־ידי שנתגדל ביותר הקבוץ הקדוש על־ידי תוספת שכנים הרבה וכו' וכו' שמשם נמשך רפואה, שהוא בחינת רוח נבואה וכו'. ומבאר שם, שבשביל זה אין הנבואה שורה אלא על חכם, גבור ועשיר. כי כל אלו הבחינות שרשם בכבוד וכו', ועל־ידי בחינת רוח נבואה, רוח־הקדש, על־ידי־זה דיקא מתברר המדמה, שעל־ידי־זה עקר ברור האמונה וכו' כנ"ל.

וכל זה הוא בחינת יחוד הקדוש של איש ואשה, שהכל הוא בשביל שיולידו נפשות ישראל שיגלו האמונה הקדושה בעולם וכנ"ל, כי האשה היא בחינת אמונה כנ"ל, והאיש הוא בבחינת חכמה שמקבל כחו מהצדיק האמת שיש לו רוח נבואה, והנבואה נמשכת מבחינת נצח והוד, שהם בחינת רגלין, שדרך שם נמשך הטפה הנמשכת מחכמה כידוע, כי עקר היחוד על־ידי בחינת רוח כמו שכתוב (יהושע ב, יא): "ולא קמה עוד רוח באיש". והרוח הזה בשרשו בקדשה העליונה, הוא בחינת רוח נבואה הנ"ל הנמשך על־ידי הצדיק האמת שהוא בחינת "צדיק יסוד עולם" אל בחינת המדמה לברר כמה אלפים השתלשלות וכו', וזה בחינת חכמה, גבורה ועשירות שמשם נמשך הרוח נבואה הנמשך להאמונה וכו' כנ"ל - שכלם כלולים בהיחוד הקדוש, כי הטפה נמשכת מחכמה שבמח כידוע, ויורדת בבחינת גבורה, כי ברית נקרא "בעז" - 'בו עז, בו תקפא', כמובא (תקוני זהר תקון לא עה:). והטפה בעצמה, ש הוא בשביל הולדת הנפשות, הוא בחינת שפע העשירות, כי כל הנפשות שרשם בעשירות, כמובא בדבריו ז"ל (סימן סט). ועל־כן כל קנינה על־ידי כסף בחינת עשירות כנ"ל.

וזהו בחינת ה כתבה שצריך לתן לה שלא יהיה בעילתו בעילת זנות, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (כתבות נו: ובתוספות שם נא.), כי צריך להבטיח לה בכתב שיהיה נשאר אצלה ממנו שפע העשירות אפלו כשתפרד ממנו על־ידי גט או על־ידי מיתה, כדי שיהיה הקשר אמיץ וחזק וקים לעולם, בשביל לגלות האמונה הקדושה כפי שרש נפשם בקדשה העליונה, שזה נמשך על־ידי הממון של הכתבה שמבטיחה שישאר בידה, להורות, שהשפע שממשיך לה על־ידי הזווג קים לעולם, כי נמשך מבחינת רוח נבואה שנמשך על־ידי חכמה גבורה ועשירות, שהעקר הוא בחינת העשירות, שמשם כל המשכת הנפשות וכו' כנ"ל. ועל־כן צריך שיהיה קים לעולם, שאפלו אם תפרד ממנו - יהיה נשאר בידה שפע העשירות, שהוא מאתים זוז, שהוא שעור עשירות, כמובא לעיל. ועל־ידי־זה לא ישלטו ולא יינקו ממנה החיצונים, שהם בחינת חכמת הטבע שאורבים תמיד על המדמה, בחינת אמונה, שהוא בחינת אשה כשהיא רחוקה מהצדיק שהוא בחינת בעלה, אבל עכשו לא יהיה להם כח להתאחז בה, כי כבר קבלה מבעלה השפעת העשירות שהוא בחינת רוח נבואה שעל־ידי־זה מתבררת ומתחזקת האמונה תמיד כנ"ל.