# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/2163/65/3/

כי בודאי עקר המצוה הוא להוליד בן כשר, בן ישראלי שיקים התורה והמצוות. ואם שלאו כל אדם זוכה שיהיו בניו צדיקים וכשרים גמורים, על כל פנים מאחר שהם בכלל ישראל, המאמינים בהשם יתברך ובתורתו, ואביו מחנך אותם מנעוריהם לעסק בתורה ותפלה, ולכנס לבתי כנסיות ובתי מדרשות ולהתוסף על הקבוץ הקדוש של ישראל להתפלל עמהם יחד, וליחד שמו יתברך עמהם יחד פעמים בכל יום, ולומר שמע ישראל וכו', הרי גורם שעשועים נפלאים לפניו יתברך, מאחר שהוסיף נפש להקבוץ הקדוש של ישראל שנתרבין הבתים עד אין קץ וכו'. וגם אולי יפקו מניה בנין דמעלי שיהיו צדיקים גמורים, ועל־כן העקר שיראה לחנכם לילך בדרך האמונה הקדושה כאשר קבלנו מאבותינו, וכמו שאנו מזהרים בפרשת קריאת שמע: "ושננתם לבניך וכו', ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך" וכו' (דברים ו, ז;, יא, יט). וכתיב (שם ד, ט): "והודעתם לבניך ולבני בניך". ובפרט לרחקם בכל מיני הרחקות מהכתות הרעות שקמו בדורות הללו להעביר, חס ושלום, את נערי בני ישראל מעקר הדת הקדוש, שהעמידו בתי תפלות - ללמד את בני ישראל חכמות חיצוניות וכו', שכלם הם פורקי על לגמרי, ואם בתחלה מרמים את אביהם, ואומרים שילמדו עמהם גם למוד התורה, אבל הכל הוא צביעות ושקר, כי מעט שלומדים עמהם הוא רק מקרא עם פרושיהם ובאוריהם הרעים שיצאו מאפיקורסים גמורים מפרסמים, וקצתם מהם המירו דתם וחברו באורים ותרגומים על תורה נביאים כתובים, כמפרסם כל זה לבני ישראל הכשרים, (ואין כאן מקומו להאריך בזה), אבל מאחר שרב ישראל הכשרים מחנכים בניהם בדרך אבותינו אשר מעולם, שיבלו ימיהם רק על תורה ותפלה להגות בתורת ה' בכתב ובעל פה, בש"ס ופוסקים, הרי הם מוסיפים נפש להקבוץ של ישראל ונתרבין הבתים מאד מאד, על־כן שכרם הרבה מאד, ועל־ידי־זה תבוא הגאלה, כמו שכתוב (ישעיה ס, כב): "הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעתה אחישנה". והכל על־ידי בחינה הנ"ל, על־ידי רבוי הבתים, על־ידי רבוי הצרופים עד אין קץ, שעל־ידי־זה "יהיה הצעיר לגוי עצום מאד" כנ"ל, שעל־ידי־זה יעלו שעשועים נפלאים לפני השם יתברך עד שיכמרו רחמיו ויחיש לגאלנו, כמו שכתוב: "אני ה' בעתה אחישנה".