# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/519/61/3/

וזה בחינת מה שאמר רבנו ז"ל במאמר הנ"ל, שעקר תקון תאות ממון הוא על־ידי שמירת הברית, כי על־ידי דם ברית ממעט דם נדות, שהוא בחינת תאות ממון וכו', עין שם. כי עקר תקון הברית הוא להוליד בנים בזה העולם בקדשה ובטהרה, כי כל זמן שאינו מוליד בנים, חס ושלום, אפלו אם שמר בריתו בשלמות נקרא (ישעיה נו, ג): "עץ יבש", והוא בבחינת פגם הברית, כידוע, כי צריך שיהיה בבחינת (בראשית א, יא): עץ פרי עשה פרי" וכו' (תקוני זהר תקון מג, פב:), וזהו עקר תקון הברית, כי "לא תהו בראה לשבת יצרה" (ישעיה מה, יח), הינו כי כל אחד צריך לעסק בישוב ותקון העולם, ועל־כן צריך להשאיר אחריו בנים כשרים - שיוכלו לברר יותר הניצוצות שנתערבו, ועקר הניצוצות הם בממון כנ"ל. נמצא, שעל־ידי תקון הברית, דהינו על־ידי הבנים שמולידים בעולם בקדשה, שזהו עקר תקון הברית, על־ידי־זה ממעטים תאות ממון, דהינו שמבררים הניצוצות לשרשם שעל־ידי־זה נתבטל ונתמעט התאוה של ממון, כי עקר הברור על־ידי הבנים דיקא, כי אי אפשר לבררם כי אם מדור לדור, כנ"ל.