# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/519/61/4/

גם הבנים בעצמן שזוכין להוליד בקדשה שזהו בחינת שמירת הברית כנ"ל, זהו בעצמו בחינת תקון תאות ממון, ששם רב הניצוצות דקדשה כנ"ל, כי עקר הולדת הבנים הוא על־ידי הברור שנתברר בברור אחר ברור בימי עבור ולדה, כידוע, שכל ימי עבור ולדה הם בחינת ברורים, כמבאר בכתבים (עץ־חיים שער יח, פרק ה; שער כ' פרק ה). ועקר הברור הוא בבחינת 'דם נעכר ונעשה חלב' (בכורות ו:), דהינו שנתהפך ונמתק הדם נדות ונתהפך לחלב, וזהו בחינת תקון וברור תאות ממון, שהוא בחינת דם נדות כנ"ל, בחינת "וזהבם לנדה" כנ"ל, כי שם כל הניצוצות דקדשה, ומשם מתברר הנפש דקדשה של הזרע הנולד בימי עבור ולדה, שאז מתברר הנפש ששרשה בעשירות מתוך תאות ממון – "כהתוך כסף בתוך כור" (יחזקאל כב, כב), בבחינת (זכריה יג, ט): "וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב" וכו'. כי עקר הברור הוא בכסף וזהב וכו' כנ"ל, ועל־ידי־זה הברור והצרוף של כסף וזהב דיקא, משם מתברר הנפש של הזרע הנולד, כי כל הנפשות שרשם בעשירות, כמבאר היטב במאמר "גזלה" (סימן סט), עין שם כל המאמר היטב. ומבאר שם שהאשה היא בחינת עשירות, ועשירות דקדשה, זהו עקר אור נפשה, והבנים הנולדים ממנה הם תלויים כפרות התלויים בענפים של האילן, והענפים הם בחינת עשירות דקדשה, שזהו עקר אורה ושלמותה ושם תלויים הבנים, כי שרש הנפש בעשירות דקדשה, עין שם היטב. נמצא, שהבנים נולדים על־ידי הברור של עשירות כנ"ל, ועל־כן על־ידי בנים דקדשה שמולידין, שזהו עקר תקון הברית כנ"ל, על־ידי־זה ממעטין תאות ממון, כי עקר הולדת הבנים הוא על־ידי ברור וזכוך תאות ממון, כי זהו עקר הברור שנתברר הנפש בימי עבור ולדה, בבחינת 'דם נעכר ונעשה חלב' כנ"ל, כי שרש הנפש בממון דקדשה כנ"ל. וזה שכתב רבנו ז"ל שעל־ידי תקון הברית נתתקן תאות ממון, וכנ"ל.