# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/519/61/5/

וזה בחינת מה שצריכין להוליד בן ובת, הינו שתי בחינות הנ"ל שהם תקון הברית ותקון תאות ממון, כי אלו השתי הבחינות הם כלליות כל התורה כלה, והם בחינת ימין ושמאל, בחינת איש ואשה, בחינת בן ובת, כי תקון הברית הוא בחינת ימין, בחינת (זהר נשא קמב.): 'חסד מתגלה בפומא דאמה', בחינת סטרא דדכורא ששם עקר תקון הברית, וממון ועשירות הוא בחינת שמאל, בחינת (איוב לז, כב): "מצפון זהב יאתה", כמבאר בדברי רבנו ז"ל (סימן נט). והוא בחינת אשה, כי שם עקר העשירות, כמבאר במאמר 'גזלה' הנ"ל, ועל־כן עקר תקון הממון על־ידי שמירת הברית, כי הימין ממתיק ומתקן בחינת השמאל שהוא הממון. וזה בחינת איש ואשה, כי עקר תקון האשה הוא על־ידי האיש, דהינו על־ידי בעלה, כמובן בספרים וכמבאר בדברי רבנו ז"ל (סימן סט). ועקר תקונה על־ידי תקון העשירות דקדשה, דהינו תקון תאות ממון, שהוא תלוי בשמירת הברית, הינו כפי מה שהאיש זוכה לבחינת שמירת הברית - כמו כן יש לו כח לבררה ולתקנה, שזהו בעצמו בחינת תקון תאות ממון, ועל־ידי־זה נולדים הבנים, וכנ"ל.

ועל־כן עקר הירשה והנחלה שיך להבן, ובת במקום בן לא תירות (שבת קטז:). כי עקר תקון הנחלה, דהינו תקון הממון הוא רק על־ידי הבן, שהוא בבחינת תקון הברית, ויש לו כח לפי זכותו לתקן הנחלה והממון, שזהו עקר התקון והברור של הבנים שמניחין בעולם, אבל הבת, שהיא מסטרא דנוקבא, שמשם עקר העשירות - אין לה כח לברר ולתקן העשירות בעצמה, כי אם על־ידי בעלה כנ"ל. אבל אם אין לו בן - אזי יורשת הבת, כי אף־על־פי־כן היא מיוצאי חלציו, וגם היא נולדה על־ידי ברור ותקון תאות ממון, כי כל ההולדות הם על־ידי־זה כנ"ל, בבחינת 'דם נעכר' וכו' כנ"ל, ועל־כן אף־על־פי שהיא בעצמה צריכה תקון עדין כנ"ל, אף־על־פי־כן כבר התחיל התקון על ידה, ועל־כן חשובה זרע לירשה ולפטר מן היבום.