# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/519/63/19/

וזה בחינת סעדת פורים, כי זה עקר התקון שנעשה על־ידי תקף הנס של פורים - שזכו לבחינת ענג שבת, בחינת אכילה דקדשה, על־ידי בחינת נדר, ועל־כן אז מצוה להרבות בסעדה (ארח חיים סימן תרצה), כי היא בחינת אכילה דקדשה, בחינת ענג שבת. וזהו בחינת סעדת פורים, כי אז בעת הצרה קדם שנתגלה להם הארת מרדכי, שהוא היה תקף הנס, שהוא בחינת נדר, אז היו צריכין לצום כדי להכניע המן עמלק כנ"ל, וכמבאר במאמר הנ"ל. אבל אחר־כך כשעשה השם יתברך הנס והאיר עליהם הארת מרדכי שהוא בחינת נדר, וזכינו שיאיר לנו זאת ההארה של בחינת מרדכי בכל שנה ושנה בכל דור ודור, כמו שכתוב (אסתר ט, כח): "והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור" וכו', על־כן עכשו בפורים שמאיר אז הארת מרדכי בחינת נדר, על־ידי־זה זוכים אז לבחינת ענג שבת אכילה דקדשה, ועל־כן אז מצוה גדולה להרבות בסעדה, כנ"ל.