# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/519/63/20/

וזה בחינת משלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים - כי על־ידי בחינת נדר, בחינת מרדכי ואסתר שאנו זוכין להארה זו בפורים בכל שנה ושנה, על־ידי־זה אנו זוכין לתקון אמונת חכמים שהוא כלל כל התורה כלה, ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (שבת פח.): שבפורים הוא קבלת התורה, כמו שכתוב (אסתר ט, כז): "קימו וקבלו", ועל־ידי־זה אנו זוכין אז לבחינת ענג שבת, בחינת אכילה דקדשה, שהוא בחינת ענג שבת. ועל־ידי־זה אנו מכניעין בכל שנה את השונא הגדול בחינת עשו, בחינת המן עמלק. כי עכשו שזכינו לאכילה דקדשה, בחינת ענג שבת אזי אין צריכין לצום, ואנו מכניעין אותו על־ידי האכילה, כמבאר במאמר הנ"ל.

אבל להרבות השלום צריכין גם להרבות בצדקה, כמבאר שם במאמר הנ"ל, וזה בחינת מתנות לאביונים שנותנים בפורים ומרבין אז בצדקה (ארח חיים סימן תרצד, סעיף ג), כדי לזכות לשלום על־ידי האכילה דקדשה ועל־ידי הצדקה, כמבאר שם במאמר הנ"ל. וזה בחינת משלח מנות איש לרעהו, זה בחינת רבוי השלום, כי אז נעשה שלום גדול בין אחד לחברו, כי נתבטל השונא הגדול ועל־ידי־זה נכנעין כל מיני שנאה ומחלקת ונתרבה השלום, על־ידי שמצרפין רבוי הצדקה לתקון האכילה דקדשה, וזהו בחינת משלח מנות - שמרמז על שלום גדול ואהבה בין אחד לחברו, ועל־כן מרמזין השלום במיני אכילה דיקא, כי שולחין מנות דיקא שהם מיני אכילה, להורות, שעקר השלום והאהבה נעשה על־ידי האכילה דיקא כנ"ל, כי על־ידי האכילה של פורים, ש הוא בחינת ענג שבת, בצרוף הצדקה זוכין לשלום גדול כנ"ל, ועל־כן רצה המן לשקל עשרת אלפים ככר כסף - לבטל כח הצדקה של ישראל, ועקר היה רוצה לבטל כח השקלים שנתנו ישראל בכל שנה בשביל קרבנות לבית־המקדש, שזהו בחינת נדר וכנ"ל, ועל־כן כשזכו להפילו, על־כן צוו לתן מתנות לאביונים - כדי לזכות לשלום על־ידי רבוי הצדקה כנ"ל, ועל־כן 'באחד באדר משמיעין על השקלים' (שקלים א, א), כדי לגבות השקלים לקנות קרבנות לבית־המקדש, שהוא בחינת נדר שעל־ידי־זה נתתקן אמונת חכמים, שעל־ידי־זה נכנע המן, כנ"ל.