# כו

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/519/63/26/

וזה בחינת סוטה, כי היא פגמה באמונת חכמים, באשה יראת ה', ונמשכה אחר עצת הנחש, מלכות הרשעה - אשה זונה וכו', ועל־כן עקר הפגם שלה בבחינת 'ירך יעקב', בחינת 'ברכי דרבנן', שזהו בחינת פגם אמונת חכמים כנ"ל (אות טו), ועל־כן "וצבתה בטנה ונפלה ירכה", כמבאר בסוף סבא משפטים (זהר משפטים קיא:), עין שם. ועל־כן נבדקת בבית־המקדש דיקא, שהוא בחינת נדר, ששם נתתקן אמונת חכמים אשה יראת ה' כנ"ל. ועל־כן צריך בעלה להביא עמה קרבן, שהוא בחינת נדר, שעל־ידי־זה נתתקנת ונתבררת אשה יראת ה' - אמונת חכמים, מאשה זונה וכו', כי שם בבית־המקדש ששם התקון של אשה יראת ה', וכשזה קם זה נופל, ועל־כן אם אינה טהורה - בודאי יהיה לה מפלה משם על־ידי הבית־המקדש, על־ידי נדר, על־ידי בחינת תקון אמונת חכמים, אשה יראת ה', כי כשזה קם וכו', ועל־כן (במדבר ה, כז): "וצבתה בטנה ונפלה ירכה" וכו' כנ"ל, ואם היא טהורה ולא שטה דרכה מאשה יראת ה', אזי אדרבא, מקבלת משם, מבית־המקדש, חיות ותקון יותר, כי על כל פנים יש בה איזה פגם שבאה לידי חשד וצריכה תקון, ואזי נתתקנת שם בבית־המקדש, שהוא בחינת נדר, ששם נתתקן אמונת חכמים, בחינת "אשה יראת ה'" כנ"ל. וזה בחינת (במדבר ה, כח) "ונקתה ונזרעה זרע" - 'אם היתה יולדת בצער' וכו' (ברכות לא:), ואם לא היתה יולדת כלל - תלד מעכשו. כי ההולדה על־ידי השלום שנעשה על־ידי תקון אמונת חכמים כנ"ל בבחינת (תהלים קכח, ו) "וראה בנים לבניך שלום" וכו', ועל־כן על־ידי שנבדקה בבית־המקדש וטהורה היא, ונתתקנה אמונת חכמים בחינת אשה יראת ה' על־ידי־זה, ועל־ידי־זה נתתקן השלום ומשם עקר ההולדה כנ"ל.

וזה שכתוב בחנה (שמואל־א א, יא): "ותדר נדר לה' אם ראה תראה בעני אמתך". ודרשו רבותינו ז"ל (ברכות לא:) אם ראה – מוטב, ואם לאו – תראה, כי אסתיר עצמי בפני אלקנה אישי וכו', הינו שאמרה שתהיה סוטה ותהיה טהורה ותלד בהכרח, ועל־כן הקדימה הנדר לזה, כמו שכתוב: "ותדר נדר לה' ותאמר אם ראה תראה" וכו', כי עקר תקון הסוטה הטהורה הוא על־ידי הנדר דיקא וכו', כנ"ל.