# ל

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/519/63/30/

וזה בחינת מאון בקטנה (אבן העזר סימן קנה). כי עקר התקשרות שביניהם בקדשה, הוא בבחינת תקון אמונת חכמים, הינו חבור וקשר תורה שבעל פה עם תורה שבכתב וכנ"ל, ואמונת חכמים, בחינת אשה יראת ה' - היא בחינת מלכות דקדשה שעומדת על שנים עשר בקר, שהם בחינת שנים עשר שבטי יה (זהר ויחי רמא.), שהם בחינת שנים עשר חדשים, שהם בחינת מלוי הלבנה מפגימתה, כידוע, ועל־כן שעור זמן הקטנה הוא שנים עשר שנים, כי כל זמן שאין לה שתים עשרה שנים - אינה נכללת עדין בשלמות בבחינת מלכות דקדשה שעומד על שנים עשר שבטים וכו', כי כל זמן קטנותה היא עולה מעט מעט ממלכות הרשעה, שיניקתה ממחין דקטנות כידוע, עד שנעשית בת שתים עשרה, ואז נכללת בבחינת מלכות דקדשה, ואז יכולה להתחבר עם בעלה בקשר גמור, בבחינת התחברות תורה שבעל פה עם תורה שבכתב כנ"ל, ועל־כן אין יכולה לפרד מבעלה כי אם על־ידי גט כריתות שכותב לה, כי 'ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה', כמו שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין ג:). כי אם תהיה נפרדת ממנו, חס ושלום, בלא זה - יהיה חס ושלום, בחינת פרוד בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, ועל־כן בהכרח שיתן לה ספר כריתות, ועל־ידי־זה מקבלת הארה מבחינת ספר, מבחינת תורה שבכתב, ואז דיקא נפרדת עם שרש חיותה שהיה לה אצל בעלה, שזהו עקר בחינת הקשר שביניהם. כי אשה יראת ה', אמונת חכמים, שרשה וחיותה בבחינת תורה שבכתב. ועל־כן האשה אינה יכולה לפרד מבעלה, עד שבעלה מרצה להמשיך לה שרש הארתה שיש לה אצלו שהוא בחינת תורה שבכתב, שזהו בחינת הספר כריתות שנותן לה בחינת ספר, בחינת תורה שבכתב, ואז אף־על־פי שנפרדת ממנו - אין נעשה פרוד חס ושלום, על־ידי־זה, כי עדין לא נפרדת משרשה, כי קבלה ספר כריתות וכו' כנ"ל.

וזה בחינת "ויצאה והיתה" (דברים כד, ב) - 'מקיש הויה ליציאה' (קדושין ג.), כי תכף בשעת היציאה מבעלה מתחיל תכף בחינת ההויה על־ידי בחינת הספר כריתות, שעל־ידי־זה מקשרת לשרשה, לבחינת תורה שבכתב, שזהו בחינת הויה, ועל־ידי־זה דיקא יכולה עדין להתהוות ולהנשא לאחר, כי עדין לא נפרדת חס ושלום, מבחינת אשה יראת ה', אמונת חכמים וכו' כנ"ל. אבל כשהיא קטנה עדין פחותה מבת שתים עשרה שאינה יכולה עדין לקבל הארת המחין, בחינת הארת וחבור תורה שבכתב עם תורה שבעל פה וכו' כנ"ל, על־כן אין צריכה ספר כריתות כנ"ל ויוצאת במאון, כי עדין היא בבחינת מחין דקטנות, שמשם יש עדין קצת אחיזה והשתלשלות למלכות הרשעה, ששם עקר המאון בבחינת "ותמאן המלכה ושתי" וכו' (אסתר א, יב), כי שם עקר המאון, בבחינת (בראשית כד, ח): "ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך" וכו'.

ועל־כן זמן האיש הוא בן שלש עשרה שנים, כי הוא כלול מתורה שבכתב ותורה שבעל פה, ועקר שלמותו על־ידי שמקבל הארה מבחינת שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, שעל־ידי־זה נכללין תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ועל־כן שעורו שלש עשרה שנים, כי עקר דרושי וחדושי התורה בשלש עשרה מדות הם על־ידי האיש דוקא, שהוא כלול מתורה שבכתב ותורה שבעל פה, כי אשה אסורה ללמד תורה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה כ.). והיא רק בבחינת אמונה, בחינת אמונת חכמים, כמו בחינת ההמון עם שאין להם שכל לדרש התורה, והם צריכין רק לבחינת אמונה בהחכמים, והחכמים דורשין את התורה בשלש עשרה מדות וכו', ומשם מקבלין ההמון עם הארתם על־ידי האמונה לבד. וזה בחינת איש ואשה, שהאיש הוא בבחינת שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, שזהו בחינת החכמים שדורשין את התורה וכו', ועל־כן שעורו שלש עשרה שנים כנ"ל, והאשה היא בבחינת אמונת חכמים 'אמונה' דיקא, כי היא רק בבחינת אמונה, שהיא בחינת מלכות, ועל־כן שעורה שתים עשרה שנים, כי מלכות דקדשה עומדת על שנים עשר שבטים, ואז דיקא נכללת בבחינת אמונה הקדושה, ויכולה לקבל מבחינת שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן וכו' כנ"ל.

ועל־כן הקטנה ברשות אביה להשיאה (כתבות מו:), כי האב הוא בחינת שרש הנדר, שמשם חיותה ובנינה כנ"ל, ועל־כן כשמתקדשת על־ידי אביה - אין יוצאת במאון (אבן העזר סימן קנה), כי אף־על־פי שהיא קטנה - יכולה להכלל בבחינת אמונת חכמים לקבל מבעלה, שעל־ידי־זה נתקשרת עמו, מאחר שיש לה אב בחינת שרש הנדר, שעל־ידי־זה עקר תקון אמונת חכמים, כנ"ל.

ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.

גם בהלכות גטין הלכה ג' (אות יד) מבאר ענין יבום וחליצה.

הלכה ד' - בהלכות גטין הלכה ד (אות ח).

הלכה ה' - בהלכות פריה ורביה הלכה ה (אות כה).