# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/519/63/4/

ועל־ידי הנדר שעל־ידי־זה זוכה לאמונת חכמים, על־ידי־זה מתנוצצים בו אורות האבות, ועל־ידי־זה זוכה לענג שבת בחינת אכילה בקדשה, ואז נכנע השונא הגדול בחינת עשו, שהוא בחינת כבד כועס, בחינת כבד מלא דם וכו' (במאמר הנ"ל) וזוכה לאהבה, וזוכה לשלום גדול כשמרבה בצדקה גם כן.

ועל־כן זווגן של תלמידי חכמים בשבת (כתבות סב:), כי אז בשבת מתחבר תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כי אז זוכין לאמונת חכמים, תורה שבעל פה כנ"ל, ומתחבר יחד עם תורה שבכתב שכלולה באבהן, שהם שלשה קוי האמת, בחינת תורה שבכתב, בחינת יעקב, שכלול משלשה אבות, כי זה עקר בחינת שבת, כמו שאיתא בזהר הקדוש (תרומה קלה.): 'רזא דשבת איהי שבת דאתאחדת ברזא דאחד למשרי עליה רזא דאחד וכו', והא אוקימנא דהוא אחד ושמו אחד'. 'הוא אחד ושמו אחד', זה בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כידוע (שם קסא:), שמתיחדים יחד ברזא דאחד כו'. ואז האכילה בקדשה והכבד בחינת עשו, נכנע. ואז הזווג בקדשה, בבחינת התחברות תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ואז אין תערבת פסלת בהטפה הנמשכת כפי האכילה שאדם אוכל, כי אז האכילה בקדשה ואין להסטרא אחרא שום חלק בהאכילה של שבת, ואז אין שם תערבת בהטפה מבחינת כבד כועס וכו', שזה עקר הפסלת, כמובא בזהר הקדוש (פנחס רלב:). ואז כלא אהבה וזוכין לשלום, שזהו גם כן בחינת קדשת הזווג, כמו שאיתא בזהר הקדוש (עין בראשית נ. ובתקון נז, פט:), ואז זוכין להוליד בנים בקדשה על־ידי השלום שזוכין על־ידי שבת ועל־ידי צדקה כנ"ל. כי עקר ההולדה על ידי שלום, כידוע בכונות (שער הכונות דרושי העמידה פרק ו), בחינת (יחזקאל לד, כה): "ברית שלום".

כי עקר ההולדה על־ידי התחברות שני הפכים, כי איש ואשה הם בחינת שני הפכים, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (סימן פט תנינא), וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (נדה לא.): 'איש מזריע לבן שממנו כו', אשה מזרעת אדם' וכו'. והם שני הפכים לבן ואדם, ואי אפשר שיהיה הולדה כי אם על־ידי בחינת שלום, כי עקר השלום - כשמתחברין שני הפכים, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (סימן פ). נמצא, שעקר ההולדה על־ידי אמונת חכמים, ש הוא בחינת אשה יראת ה', שעל־ידי־זה זוכין לשבת ש הוא שעתא דזווגא, וזוכין לשלום שעקר ההולדה בא משם כנ"ל. וזהו עקר קיום העולם, כי עקר קיום העולם וחיותו והשפעתו על־ידי אמונת חכמים, ש הוא תורה שבעל פה, שהיא בחינת "אשה יראת ה'" כנ"ל, בחינת מלכות שמנהיג העולם, בבחינת "ותתן טרף לביתה" וכו' (משלי לא, טו), כי כל החדושין דאוריתא וכל ההולדות וכל ההשפעות שכלם בחינת הרכבות, כלם על־ידי בחינת אמונת חכמים, תורה שבעל פה וכו' דיקא, וכנ"ל.