# א

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/533/63/1/

על־פי התורה 'חדי רבי שמעון ואמר', בלקוטי הראשון (בסימן סא), עין שם כל המאמר.

והכלל לעניננו - שעל־ידי פגם אמונת חכמים נפגמין כל הבחינות המבארים שם, ועל־ידי־זה נחלקה עצתו וכו', עין שם.

והתקון לכל זה הוא על־ידי המים המטהרין ומתקנין הכל, והמים הם בחינת "מי מריבה" (במדבר כ, יג), בחינת מחלקת, שעל־ידי המחלקת שבא על האדם, על־ידי־זה הוא שב בתשובה, וחוזרים ונחשבים אצלו כל הספרים של התורה הקדושה, ואזי נתרבים הספרים עד אין קץ, בחינת "עשות ספרים הרבה אין קץ" וכו' (קהלת יב, יב). ועל־ידי רבוי הספרי ם הקדושים של התורה הקדושה שנתרבין על־ידי המחלקת, בחינת (איוב לא, לה): "וספר כתב איש ריבי", הינו על־ידי שנתעוררין בתשובה על־ידי המחלקת כנ"ל, על־ידי־זה נמתקין כל הצמצומים וכל הדינים שבעולם, וכל מקום שיש איזה דין הכל נמתק, כי כל צמצום ודין צריכין להמתיקו בשרשו, כי 'אין הדין נמתק אלא בשרשו', ושרש הדינים הוא השכל, כי 'כלם במחשבה אתברירו' (זהר פקודי רנד:), ויש שכל פרטי לכל צמצום ודין, שזה השכל הוא שרש אותו הדין והצמצום, שאין הדין הזה והצמצום הזה נמתק אלא על־ידי־זה השכל דיקא שהוא שרשו, אבל יש שכל הכולל, שהוא בחינת חכמה עלאה, שהוא כולל כל השכליים וכל הצמצומים שבעולם, ושם בבחינת שכל הכולל נמתקין כל הצמצומים וכל הדינים שבעולם בשני בחינות, כי בשכל הפרטי אין יכולין להמתיק כי אם אותו הצמצום והדין השיך אליו שנמשך ממנו, אבל בבחינת שכל העליון, שכל הכולל, שם נמתקין כל מיני צמצומים ודינים שבעולם, כי הוא שכל העליון הכולל הכל, וגם כשממתיקין איזה צמצום ודין על־ידי השכל הפרטי השיך אליו שהוא שרשו גם כן - אי אפשר להמתיק על ידו כי אם כשמקבל זה השכל הפרטי מהשכל הכולל, שעל־ידי־זה יש לו כח להמתיק אותו הצמצום והדין השיך אליו. נמצא, ששכל העליון הכולל ממתיק כל מיני צמצומים ודינים שבעולם בשתי בחינות בכלל ובפרט וכנ"ל.

והתורה יוצא ת מבחינת השכל העליון הכולל, כי 'אוריתא מחכמה עלאה נפקת' (זהר בשלח סב.), אבל אי אפשר להתורה לעלות ולהכלל שם בבחינת חכמה עלאה, שהוא שכל הכולל, כי אם כשיש להתורה שלמות, ושלמות התורה הוא על־ידי רבוי הספרים הקדושים שנתרבין בכל פעם, ואז נשלמת התורה ביותר ויש לה כח לעלות ולהכלל בבחינת חכמה עלאה, שהוא שכל הכולל, שהוא בחינת אבן שתיה, קדשי קדשים. כי השכל נקרא 'קדש', שמשם הישועה וההמתקה כנ"ל, בבחינת (תהלים כ, ב): "ישלח עזרך מקדש". והשכל הכולל הוא בחינת 'קדשי קדשים', בחינת אבן שתיה, ואז התורה בבחינת לוחות האבן, שנכללת בבחינת אבן שתיה, קדשי קדשים, שהוא השכל הכולל. ואז כשהתורה נכללת שם ומקבלת משם, אז נמתקין כל הצמצומים והדינים שבעולם, כי על־ידי שכל הכולל - נמתק הכל כנ"ל.

וזה ב חינת אבני יעקב שנכללו כלם בתוך האבן שתיה וכו', וזהו בחינת (איוב לא, לה): "ה'ן ת'וי ש'די י'ענני". ראשי תבות 'שתיה', ששם נמתקין כל הרשימות והצמצומים וכו'. וזהו: "וספר כתב איש ריבי", שעל־ידי רבוי הספרים שנעשין על־ידי המחלקת כנ"ל, על־ידי־זה נשלמת התורה ונכללת באבן שתיה בבחינת קדשי קדשים, בבחינת שכל הכולל, ועל־ידי־זה נמתק הכל כנ"ל; עין שם כל זה היטב.