# י

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/533/63/10/

וזהו בחינת אסור מחזיר גרושתו משנשאת (אבן העזר סימן י', סעיף א), כי אי אפשר לה להנשא לאחר כי אם בכח הגט, שהוא הספר כריתות שנותן לה בעלה הראשון. נמצא, שבעלה השני הוא בעל מחלקת גדול להבעל הראשון, כי דעתם הוא בהפוך ממש מהפוך אל הפוך, כי הוא המשיך לה פטור מהשכל הכולל בחינת התרחקות, דהינו שאי אפשר לו להמתיק הצמצום והדין שלה, ועל־כן הוא פוטרה ממנו וממשיך לה הארה משכל הכולל, בבחינת בטול הקשר שביניהם בשרשו, שהוא בחינת הגט כנ"ל, ובכח הגט הזה היא הולכת ונשאת בכח הזה דיקא לבעלה השני, כמו שכתוב (דברים כד, ב): "ויצאה והיתה לאיש אחר" - 'מקיש הויה ליציאה' (קדושין ה.), כי הויה השניה נעשית על־ידי היציאה של הראשון שהוא הגט, שאי אפשר לה להנשא להשני, כל זמן שאינה מבררת שיש לה גט כריתות מבעלה הראשון, ובכח הגט הזה היא נשאת להשני. נמצא, שהשני הוא ההפוך ממש מן הראשון, כי הראשון המשיך אליה מבחינת השכל הכולל, בחינת פרוד והתרחקות, וזה הבעל השני מהפך צנור ההתרחקות הזאת, שהוא הגט, והולך ונושאה בכח הזה שתהיה אשתו, דהינו שהוא מקשרה אליו בכח ההארה הנמשכת משכל הכולל להמתיק צמצומיה ודיניה, שזהו עקר בחינת התקשרות הנשואין כנ"ל. נמצא, שהוא ההפוך ממש מהראשון. וזה שפרש רש"י (דברים כד, ב) על "ויצאה והיתה לאיש אחר" – 'אין זה בן זוגו של הראשון' וכו'. כי הוא בהפוך ממש ממנו כנ"ל, ועל־כן אי אפשר לבעלה הראשון "לשוב לקחתה אחרי אשר הטמאה" (דברים כד, ד), כי נקראת 'טמאה' אצלו אחרי שנתקשרה בכח התרחקותו לההפך ממש, שהוא בעלה השני, שנשאה וקשרה אליו בכח התרחקותו, כי זהו בחינת מחלקת, הפוך הדעת, שמשם אחיזת הטמאה והסטרא אחרא (סימן רעז). ועל־כן אי אפשר לו לשוב לקחתה עוד, כי אין לו כח להמתיק צמצומיה ודיניה עוד, מחמת תקף בחינת המחלקת כנגדו שנתאחז בה על־ידי נשואי השני, שהוא ההפך מדעתו ממש כנ"ל.

ועל־כן 'גרושה שזנתה, מתרת לבעלה, ואין האסור אלא על־ידי קדושין או נשואין, שאם נתקדשה לאחר אף־על־פי שלא בא עליה - אסורה לבעלה הראשון' (אבן־העזר, סימן י, סעיף א). כי עקר האסור הוא דיקא מחמת ההתקשרות של השני שחברה על־ידי קדושין או נשואין, וההתחברות צריך להיות על־ידי כח ההארה שממשיכין מהשכל הכולל כנ"ל, שזה השני לא היה לו כח לזה לנשאה לקשרה אליו על־ידי הארת שכל הכולל כי אם בכח הגט וההתרחקות של הראשון שנמשך גם כן משם כנ"ל. וזהו עקר בחינת תקף המחלקת, שמשם תוכל להתעורר הטמאה כנגד הראשון אם ישוב לקחתה - מחמת גדל המחלקת והפוך הדעות וכנ"ל.

וזהו שסים הפסוק (דברים כד, ד): לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה וכו', ולא תחטיא את הארץ" וכו', כי זה הפגם נוגע לארץ־ישראל שמקבלת קדשתה מכתב ישראל שהוא בחינת קדשת הספרים של התורה הקדושה, וכמבאר בתחלת התורה הנ"ל, ועל־כן פגם מחזיר גרושתו, שהוא בחינת פגם הספר כריתות, בחינת פגם כתב ישראל - הוא פגם בקדשת ארץ־ישראל, בחינת 'ולא תחטיא את הארץ', כי כח הגט לפטר את אשתו, שהוא בחינת הכח שמקבלין מהשכל הכולל לבטל הקשר - זהו בחינת כח כתב ישראל שמקבל מידי הסמיכה של החכם הדור שהוא בחינת שכל הכולל שמסמיך את תלמידיו, וממשיך על כל אחד הארה משכל הכולל שמשם מקבל כח הכתב של ישראל, שמשם עקר קדשת ארץ־ישראל, אבל על־ידי החטא של מחזיר גרושתו, שהוא פגם הגט, פגם כתב ישראל - יכול לגרם, חס ושלום, לגרש את ישראל מארץ־ישראל, כי גרוש מארץ־ישראל, חס ושלום, נמשך על־ידי פגם הכתב ישראל, כמבאר בהתורה הנ"ל.