# יד

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/533/63/14/

וזהו בחינת יבום וחליצה. כי כל אחד מישראל צריך להשאיר בנים אחריו, ואם לאו, חס ושלום - אין נשמתו יכולה לעלות למעלה, כמבאר בזהר הקדוש (בראשית יג.; מח.). ועקר המצוה הגדולה הזאת להוליד בנים בעולם הזה להשאיר אחריו ברכה, היא בבחינת תקון העצה הנ"ל, שהוא בחינת המתקת הצמצומים על־ידי השכל, שהוא בחינת זווג דקדשה כנ"ל. כי איש ואשה הם בבחינת השכל והצמצום כנ"ל (אות ב), שעקר מצות הנשואין הוא בשביל שעל־ידי החבור הקדוש יהיה נמתק בחינת הצמצום, שהוא בחינת סטרא דנוקבא על־ידי בחינת השכל, שהוא סטרא דדכורא כידוע, וכנ"ל.

ועל־כן אי אפשר לחברם כי אם על־ידי חפה וקדושין, כי אי אפשר לשום שכל, שהוא בחינת קדש, להמתיק שום צמצום ודין, כי אם על־ידי שמקבל משכל הכולל, שהוא בחינת קדשי קדשים כנ"ל. וזהו בחינת חפה וקדושין, כי חפה הוא בחינת שכל העליון המקיף, שהוא בחינת שכל הכולל, חכמה עלאה, שהוא בחינת מקיף לגבי שכליים הפרטיים, שזהו בחינת הבית־המקדש קדשי קדשים שנקרא חפה, כמו שכתוב (שיר השירים ג, ט): "אפריון עשה לו המלך שלמה" וכו'. ופרש רש"י: 'חפת כתר לכבוד', שהוא מרמז על בית המקדש, על קדש הקדשים, על הארון הקדש שהיה עומד במקום האבן שתיה, כמו שפרש רש"י שם על "רפידתו זהב מרכבו ארגמן" וכו'. וסים, "תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים". כי שרש האהבה בקדשה העליונה של איש ואשה הכשרים נמשך משם - מבחינת קדשי קדשים, שהוא שכל העליון הכולל, שהוא בחינת אפריון וחפה, שמשם נמשך הכח להשכל הפרטי להמתיק הצמצום והדין, שהוא עקר החבור והיחוד דקדשה, בחינת המתקת הדינים שנעשין על־ידי כל יחוד דקדשה, כידוע. וזהו בחינת חפה וקדושין, כי מבחינת חפה, שהיא בחינת שכל הכולל, בחינת קדשי קדשים כנ"ל - משם מקבל השכל הפרטי, שהוא בחינת קדש, להמתיק הדין והצמצום, שזהו בחינת קדושין לשון קדש, כי עקר ההמתקה על־ידי השכל, שהוא בחינת קדש, כנ"ל.