# יז

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/533/63/17/

ועל־כן התקון על־ידי אחיו דיקא, שצריך אחיו ליבם את אשתו. כי 'אין הדין נמתק אלא בשרשו' דיקא, וכל צמצום יש לו שכל פרטי, שעל ידו דיקא נמתק זה הצמצום ולא על־ידי שכל אחר, שזהו בחינת אסור אשת איש, כמבאר לעיל (אות ב).

וזהו בחינת אסור עריות, שכל הקרובות אסורות, כי עקר המתקת הצמצום, שהוא בחינת התגלות העצה - לידע אותו יתברך, הוא דיקא ממרחק, בבחינת "ממרחק תביא לחמה" הנאמר באשת חיל (משלי לא, יד). וזהו בחינת (ירמיה לא, ב): "מרחוק ה' נראה לי" - 'מרחוק' דיקא, כי עקר מניעת ההשגה והידיעה ממנו יתברך, הוא מחמת רבוי אור, שאי אפשר לנו לקבל אור השגתו שהוא בחינת אין סוף, כי רבוי השמן גורם כבוי הנר. ועל־כן עקר התקון הוא על־ידי רבוי הכלים והצמצומים הקדושים, שעל ידם זוכין לקבל השכל של השגת אלקותו יתברך בהדרגה ובמדה, ועל־כן אסר לנו את העריות, שהם כל הקרובות כדי שלא יהיה הזווג בבחינת רבוי אור, שאז אין יכולין להמתיק הצמצום מחמת רבוי אור, כידוע.

ועל־כן כשמת בלא בנים, חס ושלום, נדחה האסור של אשת אח, כי מאחר שאחיו מת בלא בנים, ולא זכה לעלות לבחינת קדשי קדשים שמשם הבנים כנ"ל, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (שיר השירים רבה א, סח) על בית קדשי הקדשים - למה נקרא שמו 'חדר המטות'? ששם פרין ורבין של ישראל, כי משם מבחינת קדשי קדשים עקר ההולדה שהיא בחינת התגלות העצה, בחינת המתקת הצמצום כנ"ל. ועל־כן זה שמת בלא בנים, חס ושלום, ולא זכה לעלות לשם, נשאר קשור ברגלי אחיו, כמובא, וכל תקונו על־ידי אחיו דיקא.

כי זה ידוע, שכל בחינה כלולה מכל הבחינות, ועל־כן כמו שבכלל יש בחינת שכל הכללי ושכליים פרטיים כנ"ל, כמו כן כל משפחה ובית אב הוא בחינת שכל הכללי ושכליים פרטיים. כי האב הוא בחינת שכל הכולל, כי אב בחכמה, בחינת חכמה עלאה, שהיא בחינת שכל הכולל וכל הבנים הנמשכין ממנו הם בחינת שכליים פרטיים, וכן אחר־כך צריך להמשיך כל אחד מבניו שכלו לבחינת שכליים פרטיים נגדו שהם הבנים שמוליד כל אחד מבניו וכן מדור לדור לעולם, שצריך להמשיך השכל מאב לבן, משכל הכללי לשכל הפרטי כדי להמתיק כל הצמצומים ולברר כל הסיגים, כדי לגלות העצות הקדושות הנמשכין מהשכל הקדש, כדי לגלות אלקותו ואמתתו לכל באי עולם, כמו שכתוב (ישעיה לח, יט): "אב לבנים יודיע אל אמתך". וכל אלו השכליים פרטיים הנמשכין מאב אחד, שהם הבנים שמוליד, כלם הם אחים וסמוכים זה לזה מחמת שכלם נמשכו מבחינת שכל הכולל אחד, ומחמת זה בעצמו אסור אשת אח שלא במקום מצוה - כדי שלא לגרם רבוי אור, חס ושלום, אם היה נמשך משני שכליים הסמוכים להמתיק צמצום אחד, כי היה נתרבה, חס ושלום, אור שכל הכולל יותר מהמדה שגורם שבירה לגמרי, חס ושלום, כידוע.

ועל־כן כשהאשה נפרדת מבעלה על־ידי גט, או על־ידי מיתת הבעל - אסורה לכל קרוביו, כי אסור להמשיך לה עוד הארה מבחינת אותו השכל הכולל שכבר נמשך לה ממנו על־ידי בעלה הראשון, כדי שלא לגרם רבוי אור שגורם שבירת כלים חס ושלום, כנ"ל, אבל אשת אח שאין לו בנים - מצוה ליבם, כי אחיו מת בלא בנים ולא זכה לעלות לבחינת קדשי קדשים, להמשיך האור בשלמות עד שיהיה נמשך הולדה. שהוא התגלות העצה וכו' כנ"ל, על־כן צריך שיהיה התקון על־ידי אחיו דיקא, כי "אח לצרה יולד" (משלי יז, יז). 'לצרה', הינו בחינת דין וצרה הנמשך מתקף הצמצום, שלא זכה אחיו להמתיקו, מאחר שלא העמיד תולדות, על־כן תקונו והמתקתו על־ידי אחיו בבחינת "אח לצרה יולד", כי אחיו סמוך אליו ומקבל מאותו שכל שהוא מקבל ממנו, שהוא בחינת האב, שהוא בחינת שכל הכולל נגדם. ועל־כן אחיו יכול לחזר ולהמשיך מאותו בחינת שכל הכולל - לתקן ולגמר המתקת הצמצום שלא זכה אחיו להשלים, שהוא בחינת סוד היבום שמיבם אשת אחיו, שהוא בחינת הצמצום שנתתקן עכשו על־ידי השכל הסמוך אליו בשרשו שהוא אחיו כנ"ל, כי אי אפשר שיהיה היבום על־ידי האב בעצמו לחזר לבחינת השכל הכולל בעצמו, כי אז יהיה בודאי בחינת רבוי אור מאחר שהאב הוא בחינת שכל הכולל נגדם.

ולשוק היא אסורה בודאי, כי עדין לא נפרדה מאחיו, מאחר שלא זכה לעלות לבחינת שכל הכולל, על־כן תקונו על־ידי אחיו שהוא בחינת השכל הסמוך אליו, כי עכשו אין אסור אשת אח כלל, כי לא יהיה רבוי אור, חס ושלום, מאחר שאחיו מת בלא בנים ולא זכה להמשיך האור מבחינת שכל הכולל, ועל־כן, אדרבא! עכשו יהיה עקר התקון על־ידי אחיו דיקא שהוא בחינת השכל הסמוך לו שיכול לחזר ולהמשיך ההמתקה מאותו שכל הכולל של אחיו, כי הם יונקים מבחינת שכל כולל אחד, הינו מאביהם, שהוא בחינת שכל הכולל נגדם כנ"ל, ועל ידי זה יתקן וימתיק בחינת הצמצום שהיה צריך אחיו להמתיק, ויקום על שם אחיו וכו' (דברים כה, ו).