# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/533/63/19/

כי ידוע בכונות יום־הכפורים, שאז השכינה בחינת מלכות, עולה עם הבינה יחד למעלה, שזהו בחינת יום כפורים תרין וכו', כמבאר בכונות (פרי־עץ־חיים, יום־הכפורים, פרק ב).

כי השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על־ידי כמה צמצומים משכל עליון לשכל תחתון (סימן ל), וכל הצמצומים שמהם כל הנבראים שבעולם כלם כלולים בבחינת מלכות, ש הוא בחינת שכל תחתון שמקבלת חיות ושכל על־ידי כמה וכמה שכליים פרטיים וכלליים, זה למעלה מזה, עד השכל העליון הכולל הכל. ועל־ידי־זה נמתקים כל הצמצומים והדינים ונתגלין עצות, בחינת הנהגות ודרכים ישרים, להתקרב לעבודתו יתברך - לזכות להכיר ולידע אותו יתברך. ותמיד אי אפשר לבחינת מלכות, ש הוא כלליות כל הצמצומים לקבל, כי אם על־ידי כמה שכליים פרטיים, שהם בחינת צנורות וכלים לקבל על ידם מהשכל העליון הכולל. וזה זוכין על־ידי מצוות התורה, שהם תרי"ג עטין דאוריתא, שכל מצוה היא בחינת עצה הנמשכת משכל פרטי, שעל ידה נמשך ציור ונתיב לקבל הארה וחיות ושכל מבחינת השכל העליון הכולל בחינת קדשי קדשים, שעל־ידי־זה זוכין להכיר אותו יתברך, כי אי אפשר לקבל מהשכל הכולל כי אם על־ידי השכליים הפרטיים, שהם בחינת כלים וצנורות - לקבל על ידם הארת השכל העליון, כי מהשכל הכולל בעצמו אי אפשר לקבל מחמת רבוי אור כנ"ל, אבל כשחס ושלום פוגמין במצוות התורה ועוברין עליהם חס ושלום, אזי לפי העברה והפגם - כן נתקלקל ונפגם אותו הדרך והנתיב, שהוא בחינת השכל הפרטי, ואזי אינו יכול לקבל מהשכל הכולל מחמת רבוי אור שגורם שבירת כלים, חס ושלום, ואזי יש יניקה להסטרא אחרא שיונקים מהשכל.

ועל־ידי־זה הם מעקמין את מחו ומבלבלין את דעתו בדעות זרות ועצות של שקר - לקרב מה שראוי לרחק, ולרחק מה שראוי לקרב, לאסר את ההתר ולהתיר את האסור, כמו שנמצא בכמה בני־אדם שתעו מדרך האמת, שבקצת דברים מחמירים על עצמם יותר מדאי, ויש להם מרה שחורות ודקדוקים רבים מה שאפלו כמה צדיקים גדולים אמתיים לא הקפידו עליהם, והם מרבים לדקדק ומבלבלים דעתם בכמה מרה שחורות, עד שאין יכולין להתפלל כראוי, ולעשות שום מצוה כראוי מחמת בלבול דעתם מהמרה שחורות שלהם, ובמקום אחר מקלין יותר מדאי. ויש מדקדקים בחמרות ומרה שחרות, ואחר־כך עושים עברות גמורות, רחמנא לצלן, ויש שאין עושין עברות גמורות בידים, אבל הם הולכים בטל מתורה ומתפלה בכונה ואינם שוקדים על דלתי העבודה באמת, רק כל חסידותם ועבודתם הוא מה שמרבין בחמרות יתרות משנות בעניני הנהגת קצת דברים, וכיוצא בזה הרבה מה שעצותם והנהגותם מהפך מן האמת. וכל זה נמשך מחמת החטאים והעוונות, כי על־ידי שעוברים על איזה מצוה אזי נתקלקל העצה כפי המצוה שפגם בה, וכמו כן אינו יכול לקבל משכל הכולל מחמת שנתקלקלו הכלים והנתיבות והצנורות שמקבלין על ידם.

אבל השם יתברך חפץ חסד הוא ורוצה בתקנתנו, על־כן מאהבתו ומחמלתו הקדים רפואה למכה, והקדים תשובה לעולם, ונתן לנו את יום־הכפורים הקדוש, שאז נמחלין כל העוונות על־ידי התשובה, הינו שביום־הכפורים זוכין על־ידי התשובה, שבחינת המלכות, בחינת כלליות כל הצמצומים, תעלה למעלה מעלה לבחינת שכל הכולל העליון מעצמה, שלא על־ידי שכליים הפרטיים כמו שמתנהג תמיד, כי מחמת העוונות אי אפשר לקבל דרך השכליים פרטיים, כי נתקלקלו הנתיבות על־ידי העוונות, רק זוכין על־ידי התשובה לעלות לבחינת שכל הכולל בעצמו, להמתיק שם כל הצמצומים והדינים, שהוא בחינת כפרת כל העוונות, להמתיק הכל על־ידי השכל הכולל בעצמו שלא על־ידי שכליים הפרטיים.

וזהו מעלת יום־הכפורים, כי אז הכהן גדול נכנס לפני ולפנים למקום האבן שתיה קדשי קדשים בעצמו, וממתיק שם במקום קדשי קדשים בעצמו כל הדינים, ומכפר על כל עוונות ישראל, כי בכל השנה אסור לכנס לשם למקום קדשי קדשים, כי אי אפשר לכנס לשם, להמתיק הדינים והצמצומים על־ידי השכל הכולל בעצמו, כי, אדרבא! חס ושלום יתקלקל יותר, כי אי אפשר לקבל מהשכל הכולל בעצמו מחמת רבוי אור שגורם שבירת כלים, ש הוא בחינת מיתה, כידוע. וזהו (ויקרא טז, ב) "ואל יבוא בכל עת אל הקדש אל פני הכפרת וכו'" - ולא ימות כדרך שמתו נדב ואביהוא (רש"י שם) מחמת רבוי אור שגורם שבירה, שהיא בחינת מיתה, חס ושלום, כנ"ל, אבל ביום־הכפורים אז הוא עת רצון, ואז על־ידי כח התשובה של ישראל שעשו בכל עשרת ימי תשובה מראש השנה עד יום־הכפורים, אז יש כח להכהן גדול לכנס לפני ולפנים בעצמו למקום קדשי קדשים, להמתיק שם כל הדינים על־ידי השכל הכולל בעצמו, שזוהי בחינת סליחת כל העוונות שנמשך משם, כנ"ל.

ואפלו ביום־הכפורים אי אפשר לכנס לשם כי אם הכהן הגדול שקדשתו גבה מאד, ועל־כן עקר התשובה מי שרוצה לזכות לתשובה באמת לתקן עוונותיו אי אפשר כי אם על־ידי הצדיק הגדול האמתי, כי הצדיק האמת הוא גדול יותר מן הכהן הגדול, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה ד:): "יקרה היא מפנינים" (משלי ג, טו) - 'מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים'. ועל־כן הצדיק האמת יכול לכנס למקום שיכנס ולהמתיק שם כל הצמצומים והדינים שבעולם ולתקן כל העוונות, על־ידי בחינת השכל הכולל בעצמו, וכנ"ל.