# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/533/63/20/

וזהו מה שנאמר בהתורה הנ"ל, שיש שתי בחינות המתקות, דהינו על־ידי שכל הפרטי ועל־ידי שכל הכולל. ומסיק, שעקר ההמתקה על־ידי השכל הכולל, כי אפלו כשממתיקין על־ידי בחינת השכל הפרטי - אי אפשר להמתיק על ידו כי אם כשמקבל מהשכל הכולל, וגם אי אפשר להמתיק על־ידי השכל הפרטי כי אם אותו הצמצום והדין השיך לו, אבל על־ידי השכל הכולל יכולין להמתיק הכל, עין שם. ואם כן, לכאורה קשה, אם כן ימתיקו לעולם על־ידי השכל הכללי בעצמו שיש לו כח יותר להמתיק הכל בהמתקה יתרה, ולמה לנו להמתיק על־ידי השכל הפרטי, מאחר שלעולם גם השכל הפרטי צריך לקבל משכל הכללי?

אך על־פי הנ"ל ניחא היטב, כי אי אפשר להמתיק על־ידי שכל הכללי בכל עת מחמת רבוי אור כנ"ל, על־כן צריכין לעולם להמתיק על־ידי בחינת שכל הפרטי שמקבל משכל הכללי, ולא על־ידי שכל הכללי בעצמו, כדי שלא יהיה בחינת רבוי אור, חס ושלום. אבל כשיש עת רצון, כמו יום־הכפורים, אז יכול הכהן גדול, שהוא בחינת צדיק הדור, לכנס למקום קדשי קדשים בעצמו, שהוא בחינת שכל הכולל, ולהמתיק כל הצמצומים והדינים על־ידי בחינת השכל הכולל בעצמו. כי לגדל קדשת הצדיק שהוא בחינת כהן גדול, ולגדל קדשת יום־הכפורים, אז יש כח לקבל משם על־ידי כח התשובה. ואז הוא עלית המלכות בעצמה, שהמלכות בעצמה, שהיא בחינת כלליות הצמצומים, עולה בעצמה לבחינת קדשי קדשים שלא על־ידי בחינת השכליים הפרטיים.

ואז נמתקים ונתבטלים כל הדינים והצמצומים בהמתקה יתרה, עד שנתבטלים לגמרי בחינת הצמצומים והלבושים הגשמיים ביותר שהם המנעלים, כי תמיד מחמת שצריכין לקבל האור דרך כמה לבושין וצמצומים כדי שלא יתגברו הסיגים והקלפות על־ידי רבוי אור, חס ושלום, כידוע, על־כן צריכין לבושין רבים וגשמיים ביותר עד שצריכין לבחינת מנעלים, שהם תכלית הצמצומים, בחינת "כתנות עור" (בראשית ג, כא), והם שמירה גדולה נגד הקלפות שלא ינקו מן האור, כי המנעלים שהם תכלית ההתלבשות והצמצומים - הם חוצצין בפניהם, ועל־כן באמת בכל השנה צריכין לזהר מאד שיהיה לו מנעלים ברגליו, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (שבת קכט.): 'לעולם ימכר אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו' וכו'. אבל עכשו ביום־הכפורים, שאז אין לשטן שום שליטה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יומא כ.): 'כלא שתא אית ליה רשו לאסטוני בר מהאי יומא' (בכל השנה יש לו רשות לקטרג חוץ מהיום הזה). כי אז נתבטלת אחיזת הסטרא אחרא והקלפות לגמרי, על־כן אין צריכין אז מנעלים, וגם אסור ללבש מנעלים, שהם בחינת צמצומים הגשמיים ביותר, כי עכשו נתבטלו בחינת צמצומים אלו בחינת מנעלים לגמרי, כי בחינת מלכות כלליות הצמצומים עולה בעצמה לבחינת קדשי קדשים, ויש לה כח לקבל אור הגדול של שכל הכולל ולהמתיק כל הדינים עד שנתבטלין לגמרי בחינת מנעלים, שהם בחינת תכלית הצמצומים הגשמיים, כנ"ל.