# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/533/63/29/

וזהו בחינת מחיקת פרשת סוטה על המים קדושים שבבית־המקדש, וגם נותנין עפר מקרקע הבית־המקדש, ועל־ידי כל זה נבדקת הסוטה, ואם טהורה היא, אזי נמשך לה טובה על־ידי־זה בחינת (במדבר ה, כח): "ונקתה ונזרעה זרע" (סוטה כו.), שהוא בחינת המתקת הדין שאז נמשכין חסדים וטובות. כי הסוטה שמעלה מעל באישה, ופגמה בהשכליים הפרטיים שצריכה לקבל משם המתקה על־ידי השכל השיך אליה דיקא, והיא מעלה מעל באישה וקבלה מאחר, שעל־ידי־זה מתגבר הדין ביותר ומתגברת הסטרא אחרא והקלפה מאד, רחמנא לצלן, שזהו בחינת חמר אסור אשת איש כנ"ל. ועל־כן בהכרח למחק פרשה מן התורה על ידה, דהינו פרשת הסוטה עצמה, ועל־ידי־זה נבדקת. כי מחיקת פרשה מן התורה - זהו בחינת בטול שכל פרטי, ואז אין יכולין לקבל כי אם מהשכל הכללי בעצמו, ועל־כן על־ידי־זה נבדקת לטוב, או לרע, כי מהשכל הכללי בעצמו מקבלין בשתי בחינות, דהינו בשעת החטא וחרבן בית־המקדש, חס ושלום, שאז נפגמו ונסתלקו כל המחין והשכליים הפרטיים, ואין יונקים כי אם מעט חיות בהעלם גדול מהשכל הכללי, ואז אם אינו זוכה לשוב, אזי (תהלים לד, כב): "תמותת רשע רעה", כי מהשכל הכללי אין לו כח לינק, ואזי, חס ושלום - הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה" (במדבר טו, לא) - בזמן שעונה בה (סנהדרין צ:), שאינו זוכה לשוב, כי רבוי אור גורם שבירת כלים, שהוא בחינת מיתה וכרת, חס ושלום.

אבל השם יתברך חפץ חסד ומאריך אף לרשעים, ומקים העולם בחסדו, וממשיך חיות וחסד בהעלם גדול אפלו על הרשעים גמורים מהשכל הכולל העליון דיקא כנ"ל, כדי להטותו לתחיה - כדי שיוכל לשוב ולהתתקן אם ירצה. ואז כשיזכה לשוב בתשובה - אז יוכל לזכות שהירידה תהיה תכלית העליה, ומ'כרת' יהיה נעשה 'כתר', שהוא שרש השכל הכולל העליון שנכרת משם על־ידי שפגם בהשכליים פרטיים, על־ידי העברות שעבר, והעקר על־ידי פגם הברית, שהוא יסוד הכל, אבל כל ימי חייו שהשם יתברך מאריך אפו עמו כדי שיזכה לשוב עדין לא נכרת לגמרי, כי אם היה נכרת לגמרי - כבר היה מת לגמרי, אבל מאחר שהוא חי עדין, בודאי נמשך לו עוד איזה חיות, והחיות שנמשך להרשעים והנופלים נמשך דיקא מהשכל העליון הכולל, שהוא שרש התשובה והחסד וכנ"ל, ועל־כן אם יזכה להתעורר לשוב, אזי יזכה להפך עוונות לזכיות, והירידה תהיה תכלית העליה שיזכה לעלות אל הקדשה הנעלמת, שהיא בחינת שכל הכולל, שהיתה מחיה אתו בהעלם גדול בעת ירידתו והתרחקותו, כי עכשו יזכה לעלות לשם בבחינת תשובה ויום־הכפורים שאז עולין לשם בבחינת עליה, וממתיקים שם הכל ומכפרין כל העוונות וכו' וכנ"ל.

ועל־כן הסוטה נבדקת על־ידי מחיקת הפרשה, ש הוא בחינת בטול השכל פרטי בעוונותיה, שאז צריכין לקבל החיות מהשכל העליון הכולל, ואז אם טמאה היא יהיה לה מפלה על־ידי־זה (במדבר ה, כד): "ובאו בה המים המאררים למרים". כי מהשכל העליון הכולל אי אפשר לקבל מחמת רבוי אור כנ"ל, מאחר שנפגמו השכליים פרטיים, ואזי הקלפות יונקים, חס ושלום, שהם מזיקי עלמא ונוקמין בה וכו', אם לא שיש לה זכות שתולה לה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סוטה כ.): 'יש זכות תולה' וכו'. כי הזכות יכול להועיל לה שיאריך לה השם יתברך אפו איזה שנים עד שתשוב, כדי שלא תכרת לגמרי משני עולמות, כי תשובה מועיל תמיד וכנ"ל. אבל אם טהורה היא אזי, אדרבא, נמשך עליה חסד גדול והמתקה יתרה על־ידי־זה, כי עכשו נתעורר בחינת השכל הכולל שמשם דיקא נמשך החיות, מחמת שנמחקה הפרשה וכנ"ל, ומחמת שבאמת היא טהורה אזי היא זוכה, שעל־ידי־זה נמשך לה המתקה יתרה, כי שם נמתק הכל כנ"ל, ועל־כן נמשך לה טובה יתרה על־ידי־זה בחינת (במדבר ה, כח): "ונקתה ונזרעה זרע" - 'אם היתה יולדת בצער, יולדת ברוח' וכו', כי משם כל ההמתקות וכל טוב וחסד.

ועל־כן מוחקין הפרשה אל המים קדושים (במדבר ה, כג). מים קדושים זה בחינת מים טהורים הנ"ל (במאמר הנ"ל סימן סא), שעל ידם זוכין לתקן אמונת חכמים ולהשלים העצה ולעלות לבחינת קדשי קדשים, וזהו בחינת (שם ה, יז): ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן - כי צריכין לקח מעפר המשכן, שקדשתו נמשכת מבחינת קדשי קדשים, שלשם עולין לבדק הסוטה כנ"ל, כי בשעת הפגם החיות נמשך משם לבד, ומחמת שאין כלים לקבל מחמת שנפגמו השכליים הפרטיים על־ידי העוונות, חס ושלום, אזי יכולין, חס ושלום, מזיקי עלמא להתגבר, שמשם כל הענשים, חס ושלום, אבל השם יתברך מאריך אפו כדי שישובו וכו'; כנ"ל, ועל־כן כשזוכין - נמשך משם כל ההמתקות וכל טוב כנ"ל.