# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/533/63/3/

וזהו בחינת קדושי שטר, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (קדושין ה.): 'מקיש הויה ליציאה, מה יציאה בשטר - אף הויה בשטר'. כי ההתקשרות שביניהם וכן ההתחלקות, הכל על־ידי שטר, שהוא בחינת ספר, כי בשעת נשואין, שצריכה להתחבר עמו, אזי עולה עמו על־ידי קדושי שטר, שהוא בחינת ספר, עד בחינת חכמה עלאה, ושם נכללין יחד ומקבלין משם חיות ושכל, בבחינת התקשרות והתחברות, ועל־כן ההתחברות הוא תמיד על־ידי בחינת ספר, שהוא בחינת קדושי שטר כנ"ל, ואפלו אם אינו מקדשה בשטר, הוא צריך לכתב לה כתבה, שהוא גם כן בחינת ספר, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (יבמות קיז.): 'והלא מספר כתבתה נלמד', כי אי אפשר לה להתחבר עמו כי אם על־ידי בחינת ספר, שעל־ידי־זה היא עולה עמו לקבל חיות ושכל מבחינת חכמה עלאה, שאי אפשר לקבל משם כי אם על־ידי בחינת ספר כנ"ל, ושם אור פשוט הכולל הכל, ויכולין להמשיך משם האור לבחינת השכליים והצמצומים הפרטיים כל אחד כרצונו, או בבחינת התחברות, שיתחבר הצמצום עם זה השכל על־ידי האור שממשיכין שם, על־ידי בחינת הספר, שהוא הכתבה וקדושי שטר, וכל ההמתקות של כל הזווגים יהיו נמשכין מבחינת הכח והחיות שמקבלין משכל הכולל על־ידי בחינת הספר הזה. וכן להפך, כשרוצה לפטרה צריך לתן לה גט, שהוא ספר כריתות, בחינת ספר, שעל־ידי־זה חוזר ועולה לשם לבחינת שכל הכולל הכל, ושם מבטל הקשר לגמרי בשרשו העליון, וחוזר וממשיך שכל וחיות משם בבחינת כריתות, שלא יהיה עוד שום התחברות לזה הצמצום אליו, כי כבר נתבטל הקשר שביניהם בשרשו העליון הכולל הכל, וכנ"ל.