# ו

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/533/63/6/

ועל־כן 'מתירין כל הנדרים וכל השבועות קדם נתינת הגט' (אבן העזר סימן קנד, סעיפים יג, פא), כי אי אפשר לפטר אשתו שנתקשרה בו בקשר אמיץ וחזק על־ידי חפה וקדושין, כי אם על־ידי הגט פטורין על־ידי שממשיך הארה מבחינת שכל העליון הכולל, ששם נתבטל הקשר בשרשו וכו' כנ"ל, על־כן מתירין נדרים קדם, כי על־ידי התרת נדרים עולין לשם, לבחינת שכל העליון הכולל, שזהו בחינת 'כל נדרי' שאומרים בכניסת יום־הכפורים, כדי שיוכלו לכנס לפני ולפנים, לבחינת קדשי קדשים, ששם נכנס הכהן הגדול ביום־הכפורים, שמשם עקר קדשת יום־הכפורים, עקר סליחת העוונות על־ידי התשובה שהיא בחינת המתקת כל הדינים שבעולם כנ"ל. וזה ש 'אומרים לכל העומדים בשעת הגט שיהרהרו בתשובה' (אבן־העזר, סימן קנד, סעיף א). כי תשובה היא בחינת יום־הכפורים, בחינת התרת נדרים על־ידי החרטה, שהיא בחינת תשובה, שכל זה נמשך מבחינת שכל הכולל, ששם נמתקין כל הדינים שבעולם, שמשם צריכין להמשיך הארה לבטל הקשר על־ידי הספר כריתות, וכנ"ל.