# יב

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/533/64/12/

וזה מה שאמרו רבותינו ז"ל (מגיד מישרים מקץ): שחנוך היה תופר מנעלים, כי חנוך זה מט"ט שר הפנים, משם נמשך תקון המנעלים שהם שמירה לרגלין, שהוא חכמה תתאה, כי תקון המנעלים נמשך מבחינת אור הפנים וכנ"ל. וזהו 'בקדמיתא "כתנות אור" באלף, לבתר דחאבו אתעבדו "כתנות עור"' (זהר בראשית לו:), כי מ'כתנות אור' באלף, בחינת אור הפנים, נעשין בחינת 'כתנות עור', שהם בחינת מנעלים, שהם של עור, שהם שמירה לרגלין בחינת חכמה תתאה שלא ינקו מהם החיצונים כנ"ל. כי אם לא היה חוטא אדם הראשון - לא היה להסטרא אחרא כח להתאחז בבחינת הרגלין, בחינת החכמה תתאה, ולא היו צריכין לקבל השמירה על־ידי בחינת כתנות עור לבד. אך אחר החטא, שהם כרוכין אחר בחינת הרגלין, הוא תקון גדול שנעשו מבחינת כתנות אור, בחינת כתנות עור, שהם בחינת מנעלים, כי הם שמירה לרגלין, כנ"ל.