# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/533/64/3/

וזה בחינת חמר אסור אשת איש, כי המלכות, שהיא בחינת חכמה תתאה, בחינת האשה - שם עקר אחיזת הסטרא אחרא שהם כלולין מארבע מלכיות, כי היא מדרגה האחרונה של הקדשה וממנה ולמטה הם הסטרא אחרא והקלפות, ועל־כן שם עקר אחיזתם וצריכין להשתדל תמיד לחתכה מהם ולהעלותה מביניהם. ועקר התגברותם הוא, שהם רוצים להמשיך השכל התחתון הנ"ל לתוך החכמות חיצוניות שלהם, שהם באמת כסילות גמור כנגד זה השכל התחתון הנ"ל, כי מחמת שזה השכל התחתון הוא בחינת צמצומים והקדמות וסבובים כדי לבוא על ידו להשגות אלקות, על־כן הם רוצים להתדמות כקוף בפני אדם, כאלו הם הולכים גם כן בדרך זה, כי כל דרכי חכמתם הוא בדרך הקשים ודמיונות, שמתחילין לחקר מדברים נמוכים ופשוטים מאד, שהם המשכלות הראשונות, והולכין ומדמין ומקישין דבר לדבר עד שרוצים להרס ולעלות אל ה' על־ידי־זה, דהינו להשיג ידיעת אמתתו על־ידי־זה, על־ידי דרכי החקירות האלו, ובאמת לא זה הדרך ולא זה הנתיב להשיג אלקותו יתברך על־ידי דרכי החקירות הנבוכות האלו בדרכי ההגיון, אשר הם בעצמם מודים ששכל האנושי הוא נבוך, וקצרה ידו להשיג שום דבר על בריו אפלו בשאר החכמות, כגון בחכמת התכונה וחכמות הרפואות, כי אין שום חכמה על בריה, והם חוקרים כבר אלפים שנים רבבות רבבות חכמים, ועתה הכל מודים שעדין לא חקרו לידע שום דבר על מתכנתו ואמתתו, מכל שכן וכל שכן בהשגת אלקות אשר לית מחשבה תפיסא ביה כלל, ואי אפשר להשיג שום השגת אלקות כי אם על־ידי הצמצומים הקדושים שממשיכין הצדיקים המבחרים האמתיים, שהם בחינת כלל התורה והמצוות הקדושות שקבלנו על־ידי משה רבנו, עליו השלום.

ועל־כן באמת כתב שם בהתורה הנ"ל, שצריכין לבקש מאד אחר רבי כזה, שיוכל להמשיך לו השגת אלקות על־ידי הצמצומים, כי אפלו גדולי ישראל והמנהיגים לאו כל אחד זוכה לזה השכל שיוכל להמשיך השגות אלקות על ידו, על־כן צריכין לבקש מאד אחר רבי כזה, שיוכל להלביש לו שכל עליון כזה בשכל התחתון, שהוא בחינת הצמצומים הקדושים, שהם בחינת הקדמות וסבובים כדי לבוא על ידם להשגות אלקות.

כי אלו הצמצומים והסבובים האמתיים לבוא על ידם להשגת אלקות אינם בדרך ההקש שלהם כלל, חס ושלום, כי על־ידי דרכי ההקש והדמיון רוצים להגיע ולגע ממש בהדבר שחוקרים, כגון למשל, כשחוקר בתהלוכות הכוכבים והגלגלים והולך בדעתו וחוקר מדבר לדבר ומסברא לסברא, עד שמגיע בדעתו ונוגע בשכלו בדרכי תהלוכות הכוכבים והגלגלים, אבל מחמת ששכל מהלכם גבה מאד, על־כן באמת אינם יכולים להגיע לשם, ועל־כן עד הנה אינם יודעים על ברין איך הוא מהלכם, כי כל המחקרים עד זה סמוך בערך מאה שנה או יותר אמרו שהגלגלים מקיפים הארץ, ובסמוך קם אחד [קופירניקיש שמו] ואמר, שהארץ מסבבת וכו' וכו', וכלם הולכים עתה בדרך השקר הזה, והם בעצמם מודים שברבות הימים יכול להיות שימציא אחד דרך אחר. ואנחנו אומרים שבודאי אינו כדבריהם, כמבאר באריכות בדברי החולקים עליהם המחזיקים הדרך הישן ש הוא על פי דעת רבותינו ז"ל, וכן בשאר חכמות אינם יכולים להגיע לשום דבר על בריו, מכל שכן בהשגת אלקות, כי איך אפשר שיגיעו ויגעו בהשגתו יתברך אשר לית מחשבה תפיסא ביה כלל?

אבל כל הצמצומים והסבובים דקדשה של הצדיק הרבי האמת הם רק בבחינת (משלי לא, יד): "ממרחק תביא לחמה", שהם מסבבים סבובים כאלה, שאי אפשר לידע בשכל האנושי איך אפשר לבוא להשגתו על־ידי הסבובים האלה, רק שבאמת לאמתו אלו הסבובים הם כלולים ומיחדים בו יתברך, ועל ידם בא על האדם ממילא קדשת הדעת של התנוצצות אלקות, שנפתח לו על ידם אור האין סוף וזוכה להשיג מה שמשיג, כי עקר הסבובים והצמצומים דקדשה של הצדיק האמת - הם על־פי דרכי התורה והמצוות, שהם אחדותו יתברך שמו. אבל בשכל אין אנו מבינים כלל איך על־פי המצוות האלה נבוא להשיגו, כי בודאי אין (אנו) יודעין בשכל איך על־ידי מצות ציצית או סכה וכו' נבוא להשגת אלקות, אבל באמת אנו מאמינים שמצוות ציצית הקדושים נמשכים ממקום גבה וקדוש כזה, שהוא כלול ומיחד באחדותו יתברך שמו, אשר על־ידי־זה נבוא להשגת אלקות, וכן בשארי המצוות. וכמו כן הם כל הדרכים והנתיבות והקדמות והסבובים של הצדיק האמת שמסבב עמנו כדי לבוא להשגות אלקות, שכלם הם בדרכי התורה והמצוות שהם אחדותו יתברך, שמצוה אותנו היום ללמד דיני הפוסקים ושארי הנהגות קדושות, ובזמן אחר הנהגות אחרות, ומגלה לנו חדושי תורה בדרכים נפלאים שעל־ידי־זה ממילא בא על האדם התנוצצות ידיעת השגתו ממקום רחוק מאד מאד, אף־על־פי שאינו נוגע שם בדעתו כלל, בבחינת "ממרחק תביא לחמה" - שנזון מלחם התורה, שהוא השגות אלקותו יתברך 'ממרחק' דיקא, אבל אינו נוגע שם בחכמתו ודעתו, בבחינת (קהלת ז, כג): "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני", כי אלו ההקדמות והסבובים הם בבחינת בטישא שמבטשין הגוף על ידם, כדי שיוכל לקבל אור הנשמה, כמו שאיתא בזהר הקדוש (זהר שלח קסח.): 'אעא דלא סליק ביה נהורא מבטשין ליה, גופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא מבטשין ליה' (עץ שלא נתפסת בו האש מכים בו, גוף שלא נתפסת בו אור הנשמה מכים בו), שעל־ידי הסבובים הקדושים על־פי דרכי התורה והמצוות נתקדש הגוף, עד שיוכל לתפס ולאחז בו אור הנשמה הקדושה כמו שנתפס האור בהנר, ועל־ידי־זה משיג מה שמשיג.