# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/even-haezer/533/64/5/

ועל־כן אשת איש אסורה לאחר והאסור חמור מאד מאד, כי מחמת שהאשה היא בבחינת השכל התחתון שהסטרא אחרא והקלפות הם סמוכים לשם, ויונקים משם וחותרים ומתגרים תמיד לינק ולהתאחז שם ביותר וכנ"ל, על־כן צריכין להשתדל תמיד לחתכה מביניהם ולהעלותה לאור הפנים, ועל־כן אפלו בהתר הוא מלחמה גדולה, כידוע. ועל־כן צריך שיהא הזווג רק למינהו, כי עקר יניקת הסטרא אחרא הוא מתערובות. על־כן אם, חס ושלום, תתחבר עם אחר אזי יתאחזו הסטרא אחרא והקלפות שם ביותר עד שיפלו שניהם - הנואף והנואפת לתוכם בירידה שאין לה תקומה, ותהיה ההולדה, שהיא בחינת המשכת המחין, תהיה ממזר או ממזרת, שהם פסל ומסכה, כמו שאיתא בזהר הקדוש (תקוני זהר יא.), הינו אל־אחר־כפירות, כי אז על־ידי התערובות השכליים יניקתם של הסטרא אחרא חזקה מאד, רחמנא לצלן, עד שיכולים להפך הצמצומים לדרכיהם הרעים, עד שנעשה מזה כפירות, רחמנא לצלן, כי הם אורבים על זה תמיד לינק מחכמה תתאה הנ"ל. ועקר יניקתם מתערובות, חס ושלום.

וזה "איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל" (במדבר ה, יב). ואמרו רבותינו ז"ל (תנחומא נשא ה): שמועלת ב'איש מלחמה' שלמעלה, ואישה שלמטה. הינו כנ"ל, כי על־ידי שמועלת באיש שלמטה, על־ידי־זה מתגברים הקלפות, שהם החכמות חיצוניות, ומהפכים הצמצומים הנ"ל לכפירות וכנ"ל, על־כן מועלת בודאי באישה שלמעלה, מאחר שעל־ידי־זה מתגברין ביותר הכפירות, רחמנא לצלן, וכנ"ל. וזה שאמרו רבותינו ז"ל (שם): "איש איש כי תשטה אשתו" - שאין המנאפין נואפין אלא אם כן נכנס בהם רוח שטות, רוח שטות בודאי שנמשך מהקלפות, שהם בחינת חכמות חיצוניות, שהם כסילות ושטות באמת, שהם הפך החכמה האמתיות כנ"ל. ועל־כן נמשך מהם רוח שטות ממש.